סערת מוחות!-הקהילה לאן?
אני אפתח בכך שזאת ההודעה הראשונה שלי בפורום,למרות שאני קורא פאסיבי של הפורום כבר מראשיתו, השתתפתי ב-war4ring ( או בשמו האחר, טביעת נומינור...) ורבים מכם מכירים אותי בתור פבל מהפארק (לא חרש הנשק המיתולוגי אלא פבל האחר) אז מה בעצם גרם לי לכתוב את ההודעה הזו? התשובה תהיה שאלה שהפנה אלי מיכאל "באט" , שחקן תפקידים ותיק ומוכר גם בקהילה דוברת העברית וגם בקהילה דוברת הרוסית, ששאל אותי למה אני והשחקנים דוברי העברית מתקהלים בנפרד מהשחקנים דוברי הרוסית בפארק. השבתי לו שזה בוודאי בגלל מגבלות השפה והשוני התרבותי הכללי אך כשחזרתי הביתה וחשבתי עוד על השאלה הזו התשובה נראית לי מעט אחרת. זה אמנם נכון שלכל אחד נוח יותר לדבר בשפת האם שלו וכי אף אחד אינו רוצה להתאמץ במיוחד כשהוא בא להתפרק קצת בפארק ביום שישי, אך יש סיבה נוספת שלפי דעתי נובעת מהגישה הכללית לארגון משחקים ששונה בשתי הקהילות. לצורך השוואה אשתמש בדימוי מתחום מעט שונה, מתחום ספרי התנ"ך למעשה. ההבדל בין הגישות לארגון משחקים הוא בעיני דומה להבדל בין המציאות המתוארת בספר שופטים לבין המציאות המתוארת בספר מלכים, מציאויות שאני מקווה שכל קוראינו זוכרים משיעורי תנ"ך בבית הספר. כך הגישה הרוסית לארגון משחקים מזכירה לי את הגישה של השופטים, גישה שבה אין שלטון מרכזי אחד וכל כמה זמן קם מאסטר אחר, לרוב איזורי, ומארגן משחק לפי ראות עיניו וללא החלק המעצבן של ביטוחים, אבטחה ,קבלות ושאר מני טובין אנאליים. כן המשחק יכול לצאת עם רמת משחק בינונית ותיאום גרוע בין הקבוצות למאסטר, אך כל משחק שופע דמיון ואימפרוביזציה ברוח טובה וחופשית. לעומת זאת מזכירה הגישה העברית את הגישה של ספר מלכים עם השלטון המרוכז שלו והסדר היחסי. האחווה ממלאת את תפקיד בית המלוכה אשר מציע ארגון משחקים מסודר עם אבטחה ,ביטוח וסטנדרט נשק מחמיר , כיאה לגוף רשום ומכובד. ההוצאה לפועל של המשחקים בגוף זה היא מסורבלת ואיטית והמגוון אינו גדול ושופע דמיון, אך היא מציעה אלטרנטיבה בטוחה, נקייה ומסודרת "לכל המשפחה". מעניין לציין אגב, שהאחווה היא התפתחות טרייה יחסית בסצינת הארים הישראלית שמקודם דמתה בגישתה יותר לקהילה הרוסית דווקא. אז מה אני רוצה להגיד בזה? למה אני מבלבל לכם את המוח? מה שאני רוצה להגיד בזה הוא שהמצב יכול להמשיך כמו שהוא היום והקהילות יכולות להמשיך ולהתקיים במקביל, כמו קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. אבל רבים מכם בוודאי יסכימו איתי ששתי הקהילות היו מרוויחות משיתוף פעולה מחודש ביניהן, כמו שהיה ב-war4ring . משיחות שניהלתי לא פעם עם מאסטרים בקהילה הרוסית הם הביעו באוזני את רצונם לשתף שחקנים דוברי עברית במשחקיהם על מנת לעלות את רמת המשחק (roleplay) שלדעתם אינה גבוהה במשחקים הרוסים. מצד שני זה לא סוד ששחקנים דוברי עברית רבים היו שמחים להשתתף במשחקים בעלי גישה ליבראלית יותר בנוגע לסטנדרט הנשק ובז´אנרים מגוונים יותר מהפנטזיה הסטאנדרטית שהוצגה ב"סאגה". אני קורא בזאת לחידוש פעיל של שיתוף הפעולה האמיץ בין שתי הקהילות ודרכי הגישה השונות שלהן לארגון משחקים למען עתיד הקהילה וההנאה של כולם!!!. אשמח לשמוע את דעתכם בעניין !!!
אני אפתח בכך שזאת ההודעה הראשונה שלי בפורום,למרות שאני קורא פאסיבי של הפורום כבר מראשיתו, השתתפתי ב-war4ring ( או בשמו האחר, טביעת נומינור...) ורבים מכם מכירים אותי בתור פבל מהפארק (לא חרש הנשק המיתולוגי אלא פבל האחר) אז מה בעצם גרם לי לכתוב את ההודעה הזו? התשובה תהיה שאלה שהפנה אלי מיכאל "באט" , שחקן תפקידים ותיק ומוכר גם בקהילה דוברת העברית וגם בקהילה דוברת הרוסית, ששאל אותי למה אני והשחקנים דוברי העברית מתקהלים בנפרד מהשחקנים דוברי הרוסית בפארק. השבתי לו שזה בוודאי בגלל מגבלות השפה והשוני התרבותי הכללי אך כשחזרתי הביתה וחשבתי עוד על השאלה הזו התשובה נראית לי מעט אחרת. זה אמנם נכון שלכל אחד נוח יותר לדבר בשפת האם שלו וכי אף אחד אינו רוצה להתאמץ במיוחד כשהוא בא להתפרק קצת בפארק ביום שישי, אך יש סיבה נוספת שלפי דעתי נובעת מהגישה הכללית לארגון משחקים ששונה בשתי הקהילות. לצורך השוואה אשתמש בדימוי מתחום מעט שונה, מתחום ספרי התנ"ך למעשה. ההבדל בין הגישות לארגון משחקים הוא בעיני דומה להבדל בין המציאות המתוארת בספר שופטים לבין המציאות המתוארת בספר מלכים, מציאויות שאני מקווה שכל קוראינו זוכרים משיעורי תנ"ך בבית הספר. כך הגישה הרוסית לארגון משחקים מזכירה לי את הגישה של השופטים, גישה שבה אין שלטון מרכזי אחד וכל כמה זמן קם מאסטר אחר, לרוב איזורי, ומארגן משחק לפי ראות עיניו וללא החלק המעצבן של ביטוחים, אבטחה ,קבלות ושאר מני טובין אנאליים. כן המשחק יכול לצאת עם רמת משחק בינונית ותיאום גרוע בין הקבוצות למאסטר, אך כל משחק שופע דמיון ואימפרוביזציה ברוח טובה וחופשית. לעומת זאת מזכירה הגישה העברית את הגישה של ספר מלכים עם השלטון המרוכז שלו והסדר היחסי. האחווה ממלאת את תפקיד בית המלוכה אשר מציע ארגון משחקים מסודר עם אבטחה ,ביטוח וסטנדרט נשק מחמיר , כיאה לגוף רשום ומכובד. ההוצאה לפועל של המשחקים בגוף זה היא מסורבלת ואיטית והמגוון אינו גדול ושופע דמיון, אך היא מציעה אלטרנטיבה בטוחה, נקייה ומסודרת "לכל המשפחה". מעניין לציין אגב, שהאחווה היא התפתחות טרייה יחסית בסצינת הארים הישראלית שמקודם דמתה בגישתה יותר לקהילה הרוסית דווקא. אז מה אני רוצה להגיד בזה? למה אני מבלבל לכם את המוח? מה שאני רוצה להגיד בזה הוא שהמצב יכול להמשיך כמו שהוא היום והקהילות יכולות להמשיך ולהתקיים במקביל, כמו קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. אבל רבים מכם בוודאי יסכימו איתי ששתי הקהילות היו מרוויחות משיתוף פעולה מחודש ביניהן, כמו שהיה ב-war4ring . משיחות שניהלתי לא פעם עם מאסטרים בקהילה הרוסית הם הביעו באוזני את רצונם לשתף שחקנים דוברי עברית במשחקיהם על מנת לעלות את רמת המשחק (roleplay) שלדעתם אינה גבוהה במשחקים הרוסים. מצד שני זה לא סוד ששחקנים דוברי עברית רבים היו שמחים להשתתף במשחקים בעלי גישה ליבראלית יותר בנוגע לסטנדרט הנשק ובז´אנרים מגוונים יותר מהפנטזיה הסטאנדרטית שהוצגה ב"סאגה". אני קורא בזאת לחידוש פעיל של שיתוף הפעולה האמיץ בין שתי הקהילות ודרכי הגישה השונות שלהן לארגון משחקים למען עתיד הקהילה וההנאה של כולם!!!. אשמח לשמוע את דעתכם בעניין !!!
