לי דוקא קרה ההיפך
בספארי האחרון למלדיביים טיסת המשך התעכבה למשך שבע שעות- כשזה נודע לנו כבר היה חצות- וגם סופשבוע. לך תחפש את המפעיל המקומי או המשרדים הראשיים שלו באנגליה..
בעקבות העיכוב הנ"ל פספסנו את הטיסה האחרונה לאי ממנו הסירה הפליגה, ללא יכולת ליצור קשר עם הסירה- לא שזה היה עוזר.
הנציג בארץ דוקא כן היה זמין, לפחות ידענו שאנחנו בידיים טובות. כשעלינו למחרת על הטיסה, סידרו לנו טיסת חצות אל האטול, שלחו לנו את הדוני שיחכה ליד שדה התעופה. חברנו לסירה בשתיים לפנות בוקר- תוך כדי הפלגה לסירה הרכבנו ציוד ומיכלים. בבוקר כבר היינו עם כולם לתדריך צלילה ראשונה.
יומיים לאחר מכן, אחרי יום צלילות שלם, קיבלתי מייל ממשרדי הסירה שהם קיבלו את ההודעות שלנו וינסו לטפל בבעיה שלנו.
לא חושב שזה היה קורה אילולא היה עם מי לדבר בארץ, זאת באמת הרגשה חסרת אונים לפספס ספארי בגלל טיסת ביניים מחורבנת.
כן, אפשר היה לעשות בוקינג דרך המפעיל ישירות לוותר על עמלת הסוכן בארץ- להערכתי יצא לנו יותר יקר באיזה 250-300 דולר, אבל במכלול הדברים תעשה לבד את החשבון.
הסירה שבה היינו היתה תערובת של צוללים בריטים, ספרדים, בחורה אמריקאית ואנחנו שני ישראלים היחידים. להתקנא באיכות הצוללים שארגון bsac מייצר- אלה הצוללים הכי טובים שיצא לי לראות. הקבוצה הספרדית עושים בקביעות שלושה ספארים בשנה, במשך 15 שנה. הרגשנו טירונים.
ספציפית, אני מנחש בדרך כלל סוכנים בארץ מארגנים ספארי לקבוצה בארץ ממלאים סירה עם ישראלים ומדריך מלווה ישראלי. אבל, אם מכל המארגנים השונים לא תמצא אף סירה בתאריכים שמתאימים לך, תוכל כנראה להצטרף לסירה עם צוללים זרים כמו שאנחנו עשינו.
בכל מקרה בצלילות הכל יפה, חשוב צוות מקומי מקצועי- הדוני, דינגי, מדחסים, הציוד וכו' עושה את ההבדל.
