SF-GB
מבאס, אבל אני גאה בקבוצה שלי על עונה מדהימה.
המשחק התחיל בלי מת'יוס ואחרי הדרייב הראשון שחקן ההגנה הכי טוב שלנו שעלה לשחק גם נפל (סאם שילדס).
לאחר מכן התחילו ליפול הליינבקרים החיצוניים (עמוד התווך של הגנת 3-4), עד מצב אבסורדי שדייטונה ג'ונס ה-DE שיחק כ-OLB.
ואז גם דוון האוס נפצע והיינו צריכים לשחק עם בוש.
למרות כל זה, ההגנה הייתה מעולה עד שלא נשארו עוד כוחות.
אני לא יכול לחשוב מה היה קורה אם מיכה הייד היה חוטף את הכדור שעבר לו בין הידיים בסוף ומביא אותנו לעמדת ניצחון...
אבל זה לא קרה וקאפרניק הפך משעיר לעזעזל פוטנציאלי לשחקן ששוב הורג אותנו.
רודג'רס הביא משחק גדול למרות שיגידו שקאפרניק ניצח אותו. אבל מול איזו הגנה זה שיחק ומול איזו השני?
לא היה לרודג'רס זמן לנשום והוא הביא כמה מהלכי הודיני מדהימים (אה.. גם באקטיארי נפצע כמובן).
משחק מעולה כמו שמשחק פלייאוף צריך להיות (השופטים בלעו את הדגלים - אבל זה היה לשני הצדדים). פיזי וברמה גבוהה (אדי לייסי דרס את ההגנה האימתנית של SF כמה פעמים).
לדעתי המשחק עם הרמה הכי גבוהה ב-WC. לא הכי דרמתי (אנדרו לאק - וואוו!!!!), אבל הפוטבול הכי איכותי.
מקווה ששנה הבאה יהיה לנו יותר מזל עם הפציעות ועוד כוכב או שניים בהגנה (סייפטי ו-MLB). אנחנו בכיוון הנכון מבחינת הקשיחות שהייתה חסרה מאוד בשנים האחרונות.
מחזיק אצבעות לכל מי שנגד סיאטל...