ספונטניות או?....
הערב היו כאן טליה וחתלתולה - הבנות של אוהי. הן באו לארוחת ערב, אכלנו, שתינו, שוחחנו ובסוף הארוחה, חתלתולה קפצה - אוי בואו ניסע לבאולינג.... זו לא פעם ראשונה שחתלתולה בודקת את הספונטניות שלנו, היא עושה זאת מדי פעם. בדיוק היום שוחחנו אוהי ואני, על כך שאינו נפגש איתה מספיק, יש שבועות בהן הם לא נפגשים כלל!!! לדעתי זה לא תקין והכל משום שנתן לה להחליט מתי תגיע, מתי נוח לה והיא נערה מתבגרת עסוקה מאוד ולומדת בטירוף, לא "מוצאת" זמן כדי לדחוף את ביקוריה אצל אבא. לפעמים היא מתקשרת, זה בדר"כ בשעות מאוחרות - אבא, בוא ניסע לים, אבא קח אותי לבאולינג ועוד כהנה וכהנה... אמרתי לאוהי שלדעתי הוא צריך לשוחחאיתה על כך והם חייבים להחליט על יום קבוע בו יפגשו, אפילו לביקור קצרצר לארוחת ערב למשל. הערב זה שוב צץ. אוהי שאל אותי אם ארצה לנסוע, מה שהעמיד אותי במצב לא נוח, אך משום שהוא כבר סיפר שהיו לי יומיים קשים במיוחד, יכולתי לסרב בנימוס, מה גם שדיברנו על כך שנישאר הערב בבית (אף שהוזמנו למסיבה...) בשקט בשקט, כשהבנות היו ליד המחשב שוחחנו בינינו, אמרתי לאוהי שאני לא מוכנה לשתף פעולה עם שגיונותיה של חתלתולה, שאני לא רוצה להיות נתונה ללוח הזמנים שלה וכשנוח לה. רק כדי שתבינו, אנחנו מזמינים אותה הרבה פעמים אלינו הביתה, לבילויים ונסיעות, בדרך כלל, היא עסוקה ולא באה. לדעתי - צריך לעמוד על כך שיהיו ימים קבועים שאוהי מבלה איתה, שהיא באה אלינו וכו' רק כדי שתתרגל, אח"כ אפשר להתגמש ולהיות ספונטיניים. את דעתי זו אמרתי לאוהי... הוא הסכים איתי אף שנדמה לי שקשה לו מאוד... מה דעתכם?
הערב היו כאן טליה וחתלתולה - הבנות של אוהי. הן באו לארוחת ערב, אכלנו, שתינו, שוחחנו ובסוף הארוחה, חתלתולה קפצה - אוי בואו ניסע לבאולינג.... זו לא פעם ראשונה שחתלתולה בודקת את הספונטניות שלנו, היא עושה זאת מדי פעם. בדיוק היום שוחחנו אוהי ואני, על כך שאינו נפגש איתה מספיק, יש שבועות בהן הם לא נפגשים כלל!!! לדעתי זה לא תקין והכל משום שנתן לה להחליט מתי תגיע, מתי נוח לה והיא נערה מתבגרת עסוקה מאוד ולומדת בטירוף, לא "מוצאת" זמן כדי לדחוף את ביקוריה אצל אבא. לפעמים היא מתקשרת, זה בדר"כ בשעות מאוחרות - אבא, בוא ניסע לים, אבא קח אותי לבאולינג ועוד כהנה וכהנה... אמרתי לאוהי שלדעתי הוא צריך לשוחחאיתה על כך והם חייבים להחליט על יום קבוע בו יפגשו, אפילו לביקור קצרצר לארוחת ערב למשל. הערב זה שוב צץ. אוהי שאל אותי אם ארצה לנסוע, מה שהעמיד אותי במצב לא נוח, אך משום שהוא כבר סיפר שהיו לי יומיים קשים במיוחד, יכולתי לסרב בנימוס, מה גם שדיברנו על כך שנישאר הערב בבית (אף שהוזמנו למסיבה...) בשקט בשקט, כשהבנות היו ליד המחשב שוחחנו בינינו, אמרתי לאוהי שאני לא מוכנה לשתף פעולה עם שגיונותיה של חתלתולה, שאני לא רוצה להיות נתונה ללוח הזמנים שלה וכשנוח לה. רק כדי שתבינו, אנחנו מזמינים אותה הרבה פעמים אלינו הביתה, לבילויים ונסיעות, בדרך כלל, היא עסוקה ולא באה. לדעתי - צריך לעמוד על כך שיהיו ימים קבועים שאוהי מבלה איתה, שהיא באה אלינו וכו' רק כדי שתתרגל, אח"כ אפשר להתגמש ולהיות ספונטיניים. את דעתי זו אמרתי לאוהי... הוא הסכים איתי אף שנדמה לי שקשה לו מאוד... מה דעתכם?
