ספונסר עשיר למתמחה הצעיר

[BellA עלמה]

ספונסר עשיר למתמחה הצעיר

כתבה מעניינת

פה


"שאלתי את הפקידה בבנק: אז מה את מציעה לי לעשות מבחינה כלכלית עכשיו? והיא השיבה בלי להסס: את צריכה למצוא גבר עשיר ולהתחתן איתו. תהל פרוש על מצב החשבון והאפשרות של אהבה חופשית"

 

[BellA עלמה]

דווקה התגובות מאוד מעניינות לקרוא

אבל מצד שני זאת עובדה ידוע שמי שהולך ללמוד מקצועות טיפוליים (עו'ס , פסיכולוגיה , הבעה ויצירה, רפואה וכו} צריך שיהיה לו גב כלכלי לאורך כל התקופה של הלימודים ותחילת העבודה

 

[katzeran]

וחבל שזה כך

זה מדיר אוכלוסיות רבות מהמקצועות האלו

 

[BellA עלמה]

קצת קשה לי לרחם על מתמחים

.. נכון בהתחלה מרווחים שכר מינימום או אפילו פחות.
ונכון שזה לא קל .. ובדרך כלל מתמחים הם אנשים צעירים או זוגות צעירים עם משפחות קטנות ומשכנתה וכו

אבל אחרי שלב מסויים המתמחים הוכלים לעבוד בסקטור הפרטי ומעלים מחירים בצורה דרסטית כך שזה די פיצוי על "השנים הרזות"
פסיכולוגים אחרי ההתמחות בסקטור הפרטי לעיתים מעלים את המחיר של שעת טיפול ל400 \ 500 שקל

3 מטופלים ביום (לפחות ) אחרי כמה שעות בסקטור הציבורי הרי לרוב מטפלים משלבים עבודה במקום ציבורי עם קליניקה פרטית . אי אפשר להתקיים על קליניקה או על עה בסקטור הציבורי בלבד..

כך ששילוב של 2 משכורות זה כבר מגיע לשכר הולם ביותר.

 

[katzeran]

אלוהים לא מרחם על מתמחי הגן

בסדר, לא צריך לרחם. אני מסכים איתך שאחר כך יוצאים לשוק הפרטי וגובים מחיר גבוה לפגישה. אפשר לומר אותו דבר גם על רופאים ואני מניח שגם על תחומים אחרים. אבל גם צריך לזכור שפסיכולוגיה היא לא מקצוע שבאמת מתעשרים ממנו כל כך בקלות כמו שחושבים. פסיכולוג מומחה בשירות הציבורי מקבל גרושים (יחסית למעמד והרקע המקצועי שלו) כך שבאמת אי אפשר להתפרנס מזה, וחבל - אני חושב שהרבה פסיכולוגים היו שמחים לעבוד יותר במערכת הציבורית אם היא היתה מתגמלת בהתאם.
וההכנסות שעושים בטיפול הפרטי יורדות מאוד ברגע שמחשבים את הנטו, כך ששלושה מטופלים זה בסופו של דבר כלום.

שוב, לא צריך לרחם על הפסיכולוגים, רובם לא רעבים ללחם ויש כמה שגובים מחירים שערוריתיים, אין ספק, אבל לא צריך ללכת לקיצוניות השניה.

וכל זה גם לא באמת חשוב כי הנקודה המקורית של תהל ומה שניסיתי לומר לגבי שכר המתמחים הוא שזה שמשלמים כל כך מעט למתמחים, שרובם אנשים בשנות השלושים לחייהם, מקימים משפחה, מנסים לקנות בית וכל זה, באמת גורם לזה שרוב המתמחים צריכים לבוא מרקע מבוסס כלכלית או להתחתן עם רקע כזה (חשבתם פעם למה רוב הפסיכולוגים הם נשים? התשובה "זה מקצוע נשי" לא מספקת) - ואז מי שאין לו את האפשרות הזו פשוט לא מגיע לזה וחבל.

 

[BellA עלמה]

אממ

מהפסיכולוגים שאני מכריה הם תמיד משלבים קליניקה פרטים עם עוד עבודה
האחת מרצה בסטטיסתיקה ושיטות מחקר באחת המכללות הפרטיות + עבודה במחלקת החינוך של העירייה
השנייה פסיכולוגית בשפ"י + אחר הצהריים נותנת ייעוץ פרטי ומבחנים פסיכודידיקטיים

כך שאף אחד לא חיי על קליניקה או עבודה במגזר הציבוריי בלבד = צמיד משלבים כך שיש 2 משכורות + משכורת של הבן זוג.

לגבי קליניקה פרטית
כן יש שכרות של המשרד , ארנונה וכו אבל זה לא עולה על העלות של הטיפול (400 ש"ח +) אם יש לך 3 - 4 מטופלים ביום זה סכום די מכובד (לדעתי).
אם אתה עובד במזר הציבורי ההדרכה על חשבון המעסיק ולכן לא צריך 2 הדרכות (לקליניקה הפרטית + לעבודה במגזר הציבורי)

בסופו של דבר ההתחלה היא לא פשוטה
אבל אחרי שעוברים את השנים "הרזות" אפשר בהחלט להתקיים בצורה יפה

 

[katzeran]

קצת חרגנו מהנושא המקורי

זה לא לגמרי מדויק. נגיד, עבודה במגזר הציבורי כפסיכולוג מומחה לא מבטיחה לך הדרכה שמייתרת הדרכה לקליניקה הפרטית, צריך לזכור שהשעות שם מאוד מוגבלות. לא יודע איך החלטת שהוצאות הקליניקה לא עולות על עלות הטיפול, בטח בהיקף העבודה שתיארת, אם יש לך נתונים, אני אשמח לשמוע כי אני עצמי עוד לא שם ואין לי נתונים מנסיוני להשוות אליהם. אני אשמח בעוד שנה, שנתיים, כשאתחיל לטפל באופן פרטי (אגב, אני בספק שאגבה סכומים כמו שאת מתארת) לומר לך כמה בדיוק נשאר לך בכיס אחרי שמורידים ביטוח לאומי, מס הכנסה וביטוח מקצועי (אגב, את יודעת שעובד עצמאי לא ממש מקבל הרבה מהביטוח הלאומי שהוא משלם, נגיד, ימי מחלה, חופשות לידה וכו') וכמובן שכירות קליניקה ועוד. כרגע אין לי את הנתונים כי אני "מתפרנס" כמתמחה, אבל מהכרות עם אנשים, העבודה הזו לא מכניסה סכומים מטורפים כמו שנהוג לחשוב (אם היא היתה כזו, אגב, ההגיון היה אומר שרוב הפסיכולוגים היו עובדים רק בקליניקה ולא בעבודות נוספות).

אז כן, הרבה אנשים משלבים בין עבודות, ולא רק מהסיבה הכלכלית. עבודה בקליניקה פרטית היא, בסופו של דבר, מאוד בודדת. את לא רואה אנשים (חוץ מהמטופלים, כמובן), אין לך עם מי להתייעץ על משהו תוך כדי ארוחת צהריים משותפת וכו'. אנשים רבים מעדיפים להמשיך עבודה במסגרת ציבורית כדי שתהיה להם גם חוויה של מקום עבודה שיתופי (זו רק אחת הסיבות, יש כמובן עוד סיבות). השכר במגזר הציבורי הוא נמוך למדי, גם לפסיכולוגים מומחים שנמצאים הרבה שנים במערכת, כי כל מערך בריאות הנפש הציבורית מתוקצב בצורה מבישה, אז לא פלא שמשלבים עבודות.

אבל עזבי, בואי לא נתווכח על כסף, הרי בסופו של דבר אני *בהחלט מסכים* שאפשר להתקיים בצורה יפה. אני יודע שאם תהיה לי קליניקה מתפקדת אני ככל הנראה אתפרנס לא רע ואתקיים יפה. בחרתי להיות פסיכולוג מהרבה סיבות - אחת מהן היא האופק הכלכלי. אני גם לא חושב שיש משהו רע בלרצות להתקיים בצורה יפה, וזה נכון לכל מקצוע.

 

[BellA עלמה]

לגבי הדרכה ו קליניקה פרטית

שמעתי על דבר שנקרא הדרכת עמיתים שנפגשים מידי פעם לדבר על מקרים וללבן דברים וכו.
כך שלא חייבים להיות בודדים

אני גם לא כתבתי שיש רע בלהתפרנס
כתבתי את זה כניגוד למה שכתבה כותבת הכתבה בהעוקץ שהיא מתמחה "ענייה" כאילו מבקשת רחמים וכו

אז זהו שלא
כי בסופו של דבר אחרי ההתמחות היא תרווח לא רע

 

[katzeran]

לא נראה לי שזו הנקודה שלה

אני בכלל לא חושב שהיא התכוונה להתלונן או לקבל רחמים על זה שהיא מתמחה ענייה. זה שהיא מתמחה לא רלוונטי לנושא ואת המאמר הזה היה יכול לכתוב מישהו ממקצוע אחר לגמרי.
לדעתי היא באה לכתוב על התגובה הזו של הבנקאית שלה שהיא צריכה למצוא לה גבר עשיר להתחתן איתו, כאילו לא התקדמנו מאז המאה הלאיודעכמה. היא מנסה לאתגר את התפיסה שאנחנו חופשיים לבחור בן/בת זוג ו/או קריירה כראות עינינו, כשזה לא באמת ככה.

 

[sense9]

לחצתי על התגובות

אך משום מה זה לא עובד.