ספור אישי ללא קשר לנושא הפורום

princess lis

New member
ספור אישי ללא קשר לנושא הפורום../images/Emo195.gif../images/Emo104.gif

בטקס שנערך לפני כשלושה שבועות בבנייני האומה בירושלים הוענקו צלשים בפיקוד מרכז. בן זקוני קבל צלש מפקד אוגדה על חלקו במלחמה. שלשום,ליוויתי את בני הצעיר לטקס שנערך בבית הנשיא לכבוד מקבלי העיטורים והצלשים . הנכדה
נסעה עם הוריה להתפלל בכותל
את הטקס הנחה השדרן דן כנר. נשאו דברים הרמטכ"ל,נציג החיילים ונשיא המדינה.בין לבין היו שני קטעי שירה ונגינה של חיילים מתזמורת צה"ל. התארחנו בסוכתו של הנשיא לשתיה קלה ובתום הטקס הוזמנו למדשאה לכיבוד קל וללחיצת יד עם המארח
טקס מכובד,עצוב ומרגש . מי יתן שזו תיהיה המלחמה האחרונה
 

inbary68

New member
אישי וכללי ונוגע בכולנו

ומצטרפת לתפילתך כמובן. יישר כח.
 

azaria

New member
ואי. כל הכבוד לו ולשאר הגיבורים האלה

לא יאומן. רוב הסיפורים שם נשמעים כמו מתוך סיפורי אלף לילה ולילה. ניסים ונפלאות. גם מצד הרוח של החיילים האלה, וגם מהצד של המזל הממש בלתי יאומן שלהם. להיכנס ולצאת מטנק מעשן לאחר פגיעת טיל נ"ט, לחלץ פצוע אחרי פצוע מתוכו - הרי זה ממש להתיישב לאיזה חיזבלונר באמצע הכוונת ולצרוח "הנה אני, תורה בי !!!" לצאת ממצב כזה זה פשוט כנגד כל הסיכויים. ולעשות מעשה כזה זו בהחלט גבורה. אשריכם שזכיתם לבן כזה. כל הכבוד לכם שגידלתם אותו להיות כזה. ואיזה יופי לכולכם שהוא שרד את התופת הזו. הצל"ש הוא החלק המינורי ביותר בכל הסיפור הזה. כל היתר כל כך מאפיל על זה.
 

א ש לי

New member
כמה מרגש, כמה כבוד../images/Emo104.gif

אכן, כמו שעזריה כתב הצל"ש הוא החלק המינורי, הטקסי שמוכיח את אותם חיילים את הלוחמה, הגבורה, התעוזה, והכי מכל את הילד של אמא. וגאה באמהות כמוך
 
למעלה