Desslok of Gamilon
New member
ספקות וחרטות
הבן הצעיר שלי אובחן לפני שנה בגיל מאוחר יחסית כאוטיסט בתפקוד גבוה. הוא בן 8 היום (היה בן 7 בזמן האבחון). בחודש הזה קיבלנו בפעם הראשונה עבורו "קצבת ילד נכה" של ביטוח לאומי, ואז זה קצת היכה בי.
אני לא מצליח להבין איך מסווגים מגוון כה רחב של התנהגויות ובעיות תחת מושג ה"ספקטרום האוטיסטי" הזה. ליבי יוצא אל ההורים לאוטיסטים "אמיתיים", אלו שלא מדברים, לא מתקשרים או לא יודעים להביע רגשות. תודה לאל, הבן שלי מדבר, מתקשר, אוהב, ומשתלב באופן סביר עם בני גילו. אז מה אם כשהוא נלחץ בכיתה הוא נכנס מתחת לשולחן ובוכה? זה עושה אותו נכה 100%? זה עלבון לכל הנכים 100% האמיתיים (כולל נכים גופנית), שמקבלים את אותה קצבה ובוודאי סובלים יותר וצריכים אותה יותר.
אני מתלבט אם עשינו נכון כשפנינו לביטוח לאומי. את האבחונים לאוטיזם טוב שעשינו, משום שזה נתן לו סייעת בבית הספר (בחינוך הרגיל), ומאז מצבו השתפר פלאים בבית הספר גם בתחום הלימודי וגם החברתי (היא מתווכת לו את הילדים האחרים), אבל האם הפניה הזו לביטוח הלאומי לא מטילה עליו כתם לכל החיים? האם הוא לא ישנא אותנו אחר כך על זה שהגדרנו אותו ככזה?
מה עם השלכות פרקטיות של המהלך? אנחנו נוסעים לחו"ל בקיץ כל המשפחה ומן הסתם ארצה לעשות ביטוח נסיעות לחו"ל לכולם. האם צריך להצהיר שהילד מאובחן כאוטיסט? 100% נכה לפי ביטוח לאומי? מי יבטח אותו?
כמובן שאת השאלות הייתי צריך לשאול קודם, אבל עשינו את המהלך מסיבה עיקרית אחת, חששנו מה יקרא בצבא בבוא היום, והרי בגיל 18 אי אפשר יהיה כבר לבוא ולהגיד שהוא אוטיסט שלא אובחן כל השנים. אבל אולי טעינו?
אני לא מכחיש את הבעיות שקיימות, אני חרד מהתיוג כאוטיסט וכנכה. אולי היה עדיף להתמודד עם הילד כפי שהוא ולא לתייג אותו בתוויות המחרידות האלו?
הבן הצעיר שלי אובחן לפני שנה בגיל מאוחר יחסית כאוטיסט בתפקוד גבוה. הוא בן 8 היום (היה בן 7 בזמן האבחון). בחודש הזה קיבלנו בפעם הראשונה עבורו "קצבת ילד נכה" של ביטוח לאומי, ואז זה קצת היכה בי.
אני לא מצליח להבין איך מסווגים מגוון כה רחב של התנהגויות ובעיות תחת מושג ה"ספקטרום האוטיסטי" הזה. ליבי יוצא אל ההורים לאוטיסטים "אמיתיים", אלו שלא מדברים, לא מתקשרים או לא יודעים להביע רגשות. תודה לאל, הבן שלי מדבר, מתקשר, אוהב, ומשתלב באופן סביר עם בני גילו. אז מה אם כשהוא נלחץ בכיתה הוא נכנס מתחת לשולחן ובוכה? זה עושה אותו נכה 100%? זה עלבון לכל הנכים 100% האמיתיים (כולל נכים גופנית), שמקבלים את אותה קצבה ובוודאי סובלים יותר וצריכים אותה יותר.
אני מתלבט אם עשינו נכון כשפנינו לביטוח לאומי. את האבחונים לאוטיזם טוב שעשינו, משום שזה נתן לו סייעת בבית הספר (בחינוך הרגיל), ומאז מצבו השתפר פלאים בבית הספר גם בתחום הלימודי וגם החברתי (היא מתווכת לו את הילדים האחרים), אבל האם הפניה הזו לביטוח הלאומי לא מטילה עליו כתם לכל החיים? האם הוא לא ישנא אותנו אחר כך על זה שהגדרנו אותו ככזה?
מה עם השלכות פרקטיות של המהלך? אנחנו נוסעים לחו"ל בקיץ כל המשפחה ומן הסתם ארצה לעשות ביטוח נסיעות לחו"ל לכולם. האם צריך להצהיר שהילד מאובחן כאוטיסט? 100% נכה לפי ביטוח לאומי? מי יבטח אותו?
כמובן שאת השאלות הייתי צריך לשאול קודם, אבל עשינו את המהלך מסיבה עיקרית אחת, חששנו מה יקרא בצבא בבוא היום, והרי בגיל 18 אי אפשר יהיה כבר לבוא ולהגיד שהוא אוטיסט שלא אובחן כל השנים. אבל אולי טעינו?
אני לא מכחיש את הבעיות שקיימות, אני חרד מהתיוג כאוטיסט וכנכה. אולי היה עדיף להתמודד עם הילד כפי שהוא ולא לתייג אותו בתוויות המחרידות האלו?