ספרות/שיחות של סובלים מפסיכוזה-להשלמה עם מחלה
היי כולם
זמן רב אני מתמודד עם תחושה של רגישות גבוהה מאד למבטים. הפסיכיאטר המטפל בי אומר לי שהוא מאמין ומקבל את התחושות שלי ושאני לא נשמע לו כמו מישהו עם פסיכוזה אלא מחובר מאד למציאות, לפי הפרטים הנלווים לתיאור שלי את הדברים. הופניתי אליו לפני חודשיים, בטרם התחלתי בטיפול השוטף עם הפסיכולוגית שלי. וזה מה שאמר אז. בימים האחרונים הפסיכולוגית אמרה שהיא רוצה שאני אפגוש את הפסיכיאטר שוב (=בפעם השנייה) כי, לדבריה, היא לא חושבת שאני סובל מפסיכוזה, אבל אולי מחשבות ופרשנויות שאני נותן לאותם אנשים שבוחנים את הרגישות שלי למבטים הן כן עם אופי פסיכוטי ו/או שתרופות מסוימות במינון נמוך פשוט ייקלו על התחושות שלי והמקום של הרגישות הזאת בחיים שלי, וכו'.
כשהגעתי לפסיכיאטר בפעם השנייה, הוא אמר לי שהוא עדיין מתמיד בהשקפה שאני לא פסיכוטי, אבל הוא חושב שהתרופה תעזור לי להתייחס אחרת לדברים. הוא רצה לתת לי מינון של 1 מ"ג (כשהסביר שכפסיכוטית זה רק אם היא ניתנת במינון של 6 מ"ג ומעלה). כששאלתי אם זה כתרופת הרגעה, הוא אמר שכן.
ניחנתי באינטליגנציה רגילה ורגשית די גבוהות (תרשו לי כמשתמש אנונימי להחמיא לעצמי), ולכן זה מאפשר לי לקרוא בין השורות שאולי הם כן חושבים שאני פסיכוטי, ופשוט מנסים "לשחק את המשחק" שלי כדי להשפיע עלי כן להתחיל בתרופות. אני אישית מתנגד לקחת תרופות אנטי-פסיכוטיות (או פסיכיאטריות באופן כללי), כי בעבר כבר ניסוי עלי כמה מהן במינונים הרבה יותר גבוהים ממה שמציעים לי כעת, והן לא שינו שום דבר חוץ מלהרוס לי את הגוף ורגשות בכל מיני דרכים. הרגישות למבטים נותרה כשהייתה ובכל רגע רק הרגשתי שהתרופות הן עול שכובל אותי. חטא גדול לאמת (תאורטית יכול להיות ש-3 תרופות לא עבדו וה-4 או החמישית או טיפול חשמל כן יעזרו. אבל ראו התייחסות בהמשך).
הייתי רוצה לקרוא תמלילים של שיחות בין סכיזופרנים/בעלי פסיכוזה לבין המטפלים (פסיכיאטרים) שלהם. שאוכל לקבל איזה כיוון האם (=המטפלים שלי) בכ"ז מתרשמים שאני פסיכוטי. ואולי להשלים מול עצמי שאני פסיכוטי (למרות שיש לי את כל ההוכחות בעולם לכך שהרגישות באמת קיימת, כולל הקלטות -כן, אני מקליט, כי גם אני לעיתים כבר מפקפק במה אמיתי ומה לא וצריך את ההוכחות האלה- של ידידות שלי מהלימודים שמדברות איתי באריכות על הרגישות ועל הסיבות בגללן נמנעו בהתחלה מלדבר איתי על כך, ומדוע היו מטרידות אותי בבחינת גבולות הרגישות, וכו').
-או לאו דווקא תמלילי שיחות כאלה אלא כל חומר אחר בנושא, שיוכל לשפוך קצת יותר אור מה נחשב פסיכוזה ומה לא.
עדיף לי חומר בעברית, אבל אוכל להתמודד גם עם חומר באנגלית, אם הוא לא ברמה יותר מדי גבוהה.
תודה.
היי כולם
זמן רב אני מתמודד עם תחושה של רגישות גבוהה מאד למבטים. הפסיכיאטר המטפל בי אומר לי שהוא מאמין ומקבל את התחושות שלי ושאני לא נשמע לו כמו מישהו עם פסיכוזה אלא מחובר מאד למציאות, לפי הפרטים הנלווים לתיאור שלי את הדברים. הופניתי אליו לפני חודשיים, בטרם התחלתי בטיפול השוטף עם הפסיכולוגית שלי. וזה מה שאמר אז. בימים האחרונים הפסיכולוגית אמרה שהיא רוצה שאני אפגוש את הפסיכיאטר שוב (=בפעם השנייה) כי, לדבריה, היא לא חושבת שאני סובל מפסיכוזה, אבל אולי מחשבות ופרשנויות שאני נותן לאותם אנשים שבוחנים את הרגישות שלי למבטים הן כן עם אופי פסיכוטי ו/או שתרופות מסוימות במינון נמוך פשוט ייקלו על התחושות שלי והמקום של הרגישות הזאת בחיים שלי, וכו'.
כשהגעתי לפסיכיאטר בפעם השנייה, הוא אמר לי שהוא עדיין מתמיד בהשקפה שאני לא פסיכוטי, אבל הוא חושב שהתרופה תעזור לי להתייחס אחרת לדברים. הוא רצה לתת לי מינון של 1 מ"ג (כשהסביר שכפסיכוטית זה רק אם היא ניתנת במינון של 6 מ"ג ומעלה). כששאלתי אם זה כתרופת הרגעה, הוא אמר שכן.
ניחנתי באינטליגנציה רגילה ורגשית די גבוהות (תרשו לי כמשתמש אנונימי להחמיא לעצמי), ולכן זה מאפשר לי לקרוא בין השורות שאולי הם כן חושבים שאני פסיכוטי, ופשוט מנסים "לשחק את המשחק" שלי כדי להשפיע עלי כן להתחיל בתרופות. אני אישית מתנגד לקחת תרופות אנטי-פסיכוטיות (או פסיכיאטריות באופן כללי), כי בעבר כבר ניסוי עלי כמה מהן במינונים הרבה יותר גבוהים ממה שמציעים לי כעת, והן לא שינו שום דבר חוץ מלהרוס לי את הגוף ורגשות בכל מיני דרכים. הרגישות למבטים נותרה כשהייתה ובכל רגע רק הרגשתי שהתרופות הן עול שכובל אותי. חטא גדול לאמת (תאורטית יכול להיות ש-3 תרופות לא עבדו וה-4 או החמישית או טיפול חשמל כן יעזרו. אבל ראו התייחסות בהמשך).
הייתי רוצה לקרוא תמלילים של שיחות בין סכיזופרנים/בעלי פסיכוזה לבין המטפלים (פסיכיאטרים) שלהם. שאוכל לקבל איזה כיוון האם (=המטפלים שלי) בכ"ז מתרשמים שאני פסיכוטי. ואולי להשלים מול עצמי שאני פסיכוטי (למרות שיש לי את כל ההוכחות בעולם לכך שהרגישות באמת קיימת, כולל הקלטות -כן, אני מקליט, כי גם אני לעיתים כבר מפקפק במה אמיתי ומה לא וצריך את ההוכחות האלה- של ידידות שלי מהלימודים שמדברות איתי באריכות על הרגישות ועל הסיבות בגללן נמנעו בהתחלה מלדבר איתי על כך, ומדוע היו מטרידות אותי בבחינת גבולות הרגישות, וכו').
-או לאו דווקא תמלילי שיחות כאלה אלא כל חומר אחר בנושא, שיוכל לשפוך קצת יותר אור מה נחשב פסיכוזה ומה לא.
עדיף לי חומר בעברית, אבל אוכל להתמודד גם עם חומר באנגלית, אם הוא לא ברמה יותר מדי גבוהה.
תודה.
