כמה דברים מנסיוני-
האמת היא שבגלל שסף הכאב שלי כל כך נמוך, באתי בצום כדי שתהיה אפשרות לעשות את הבדיקה בהרדמה מלאה.
זה כמובן היה מתואם עם הרופא. אפילו פגשתי לפני הפרוצדורה את הרופא המרדים, לכל מקרה שלא יבוא.
בסופו של דבר הצלחתי לעבור את הבדיקה ללא הרדמה.
הרופא התחיל בפרוצדורה, והסביר כל שלב ושלב. הוא אמר לי שינסה בכל זאת ללא הרדמה, כדי לחסוך לי את זה, ואם אראה שזה בלתי אפשרי, אז מיד יפסיק ונעשה הרדמה.
זה הרגיע אותי מאוד.
הבדיקה כן כאבה לי, אבל כאב נסבל. כמו התכווצויות חזקות מאוד של מחזור.
לא היה מאוד ארוך, אבל לא זוכרת כמה זמן.
חיכינו קצת בחוץ והוציאו לנו את הטפסים עם התוצאות. גם דיברנו עם הרופא שדיווח גם בעל פה.
עד כמה שאני זוכרת, לא היה לי דימום אחרי הבדיקה וגם לא כאבים. אבל אולי הספקתי להדחיק. מציעה לך לשאול את הרופא לגבי הצפי לאחר הבדיקה.
בקיצור- היה לי מאוד לא סימפטי, כן כואב, אבל במידה נסבלת.
זו לא זכורה לי כטראומה נוראית כמו החדרת הלמינריות.
הרופא היה ד"ר רון שינמן והוא היה מאה אחוז.
תזכירי לי בבקשה למה את צריכה לעשות?
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028