זה כן קשור לטענה שלו שאין הדתה.
תראה, אפשר בקלות לפסול את המקרה הזה כ-"מורה שהחליטה על דעת עצמה".
 
אבל נשאלת שאלה:
מה היה קורה במקרה הפוך?
מורה חילוני שהיה מבקש מתלמידים דתיים להביא כריך לא כשר?
 
האם הדבר היה עובר בשקט, או שהמורה היה מזומן מיד לשיחה עם המנהל ומועמד לפיטורים?
יש 0 סיכוי לפטר את המורה הזו כי לפי החוקים והתקנות הקיימות היא לא עשתה כל רע, אבל במצב ההפוך פיטורים היו אפשריים.
עצם זה שמשרד החינוך בראש בנט מחיל על בתי הספר את ההנחה ש-"חילונים יכולים לספוג הכל כי אין מה שמעליב \ לא ראוי בעיניהם" הוא הבסיס להדתה ההולכת וגוברת.
 
אם להראות משהו דתי בבית ספר חילוני היה זוכה לאותה רדיפה שלהראות משהו חילוני בבית ספר דתי זוכה לה, לא היינו צריכים לדאוג בגלל הדתה.
