זה ניסיון מעניין להסביר אותו, אבל גם אני אנטי דתי, ולי אין
שום בעיה עם הניסוחים האלה, ולא עם הערכים מאחוריהם.
 
לא פעם הייתי בצד השני של וויכוח כזה: אמרתי שאסור לחוקק חוקים על סמך הדת, רק כדי שמישהו יטען שגם חוקים נגד רצח וגנבה מקורם בדת.
 
אבל כאן בדיוק צריך להבין את הכוונה:
למשל, זה נכון שכתוב בעשרת הדיברות "לא תרצח", אבל הצורה בה התנ"ך מגדיר מה רצח ומה לא, והצורה בה החוק הפלילי במדינת ישראל המודרנית מגדיר מה רצח ומה לא, שונות מאוד אחת מהשנייה.
 
למשל, לפי התנ"ך לסקול הומו זה לא רצח, זו הוראה משמיים.
לפי החוק המודרני, זה רצח לכל דבר.
 
להיות אנטי דתי לא אומר להתנגד בצורה אי רציונלית לכמה מילים רק בגלל שהם מופיעים בספר דת מסוים.
להיות אנטי דתי פירושו לצאת כנגד נזקי הדת באשר הם, ונירובי לפעמים יוצא נגד דברים שאין בהם נזקים, ואפילו יש בהם תועלת, ורשימת הפתגמים בפתיחת השרשור היא דוגמה מצוינת לטעות כזו.