ההבדל מילולי: כריכה רכה לעומת כריכה קשה. גם בישראל יש משניהם
רוב הספרות כיום מודפסת בכריכה רכה (כלומר הספר גמיש כולו) ואילו ספרי ילדים, ספרי מתנה, אלבומים, מילונים, אנציקלופדיות וכו' בכריכה קשה.
 
בכריכה רכה מדביקים את הדפים לגב הספר ולרוב הספר לא נפתח ממש עד הסוף; בכריכה קשה בד"כ תופרים אותם ואפשר לפתוח ספרים כאלה לרווחה והם יישארו פתוחים (נוח במיוחד בספרי תווים, אם כי לצערי רבים מהם דווקא כן בכריכה רכה, כדי לחסוך).
 
בישראל ספרים מודפסים על נייר מולבן, איכותי, ששוקל יותר ולא נוטה להצהיב ואילו מעבר לים (לפחות בארה"ב או בבריטניה) מקובל להדפיס ספרי קריאה על נייר עיתון (בערך...) כזה שאינו לבן וגם מצהיב בקלות (אבל קל הרבה יותר). זה נכון בד"כ גם לספרים בכריכה קשה, בד"כ ההבדל הוא בכריכה עצמה ותו לא (כריכה קשה מוסיפה משקל לספר, מיותר לציין). שם גם מקובל יותר לא להדפיס ישירות על הכריכה הקשה אלא להוסיף "שרוול" נייר, מעטפת שעליה מדפיסים את עטיפת הספר (היה מקובל בישראל בעבר, כיום מקובל לפעמים בספרי "אלבום", אבל לא בספרי ילדים למשל). אחרון חביב, ספרים בכריכה קשה (מעבר לים) נוטים להיות גדולים יותר.
 
תמונה להמחשה:
http://www.patrickrothfuss.com/blog/uploaded_images/Paperback-793141.JPG
 
מכאן אפשר להבין שכריכה קשה תייקר את מחיר הספר. אם יש אפשרות לרכוש את אותו הספר בכריכה רכה או קשה (בישראל נדיר, בחו"ל מקובל מאוד, כאמור) הרכה תהיה זולה יותר ברוב המקרים (אלא במבצעים מיוחדים). מניסיוני רוב ספרי הקריאה (לפחות בארה"ב) יוצאים קודם בכריכה קשה ובהמשך (אחרי כמה חודשים, לפעמים גם שנה) גם בכריכה רכה מוזלת יותר.