ספרים לבני ובנות השש

[פלגיה]

ספרים לבני ובנות השש

גם לקוראים וגם לאלה שעוד לא. מה הספרים המומלצים? מה הספר האהוב ביותר? האם יש ספרי עיון אהובים על הילדים? הם אתם מקריאים סיפורים בהמשכים? אילו?

 

[אמא של קרן]

'ערבוב של ספרים'

קניתי לבת שלי כמתנה לעלייה לכתה א' את הספר של ד"ר סוס, 'יום שונשוני מיוחד', מתוך שלל הספרים שעוסקים בנושא שהוצגו בפנינו בצומת ספרים. ככלל לאחרונה אנחנו מסתפקות בהחלפת ספרים בספרייה וקונות בעיקר אנציקלופדיות בתחומי מדע, גוף האדם, ספרי אמנות לילדים וכיוב' (זאת כיוון שבספריה של הילדה יש כבר כמה מאות ספרים, אבל זה טירוף פרטי שלי). לפעמים אנחנו קוראות ספרים 'בהמשכים', למשל, אלרגיה של יהונתן גפן או טבעת הקסמים של מרים רות. אני מתה כבר להגיע אתה לאריך קסטנר...

 

[sarit1271]

הספרים של שלמה אבס

מאוד מתאימים .שרית

 

[פלגיה]

אפשר להתחיל אריך קסטנר

יכול להתאים גם בגיל 6.

 

[פוליlcנה]

התלבטתי עם זה

בדיוק אתמול. הגוזל (זה מוזר שאני קוראת לו כך גם כאן? בשבילי הוא תמיד יהיה גוזל..) נהנה מאוד מסיפורים בהמשכים. לאחרונה קראנו את "כל מה שקרה..לקרשינדו ולי" (דבורה עומר) והוא היה מוקסם ומרותק מהסיפור. אבל הספר "אורה הכפולה", למשל, מחייב כניסה לנושאים כמו גירושי הורים ואם זכרוני אינו מטעה בי ב"פצפונת ואנטון" יש התמודדות עם מוות של הורה ואני תוהה אם זה לא מוקדם מידי. וכן הצטרפתי. ברוכות הנמצאות

 

[פלגיה]

ברוכה הבאה

בפצפונת ואנטון לא ממש מתמודדים עם מוות של הורה. מתמודדים עם הורה נעדר (כלומר כמה הורים נעדרים) והורה בתפקוד חסר. אולי כדאי להתחיל עם 35 במאי

 

[רחל5]

אנחנו קוראים את "הארי פוטר"

ושם בהחלט יש התמודדות עם הורים מתים. יכול להיות שזה מוקדם מדי בשבילו. הוא שאל אותי מה יקרה אם אבא ימות, מי "יעשה את כל מה שאבא עושה" (הוא התכוון - יפרנס אותנו, כי אני לא ממש עובדת). לא יודעת אם השאלה עלתה בדעתו בגלל הספר. תמיד אמרנו לו שמתים רק אנשים מאוד מאוד מבוגרים, כמו הסבא של בעלי, שנפטר לפני שלוש שנים. יכול להיות שבעקבות הספר הוא התחיל להבין שגם צעירים מתים. ההבנה הזו צריכה להגיע מתישהו. אין לי דעה מתי. פשוט הגענו איכשהו לספר הזה והוא אהב אותו אז אנחנו כבר קוראים את השני ("חדר הסודות"). עשינו בקיץ הזה מנוי לספריה, תוך החלטה שאת הספרים שהוא לוקח רק הוא קורא, ואני לא מקריאה לו. לקחנו את "איתמר מכתב" של דוד גרוסמן והוא קרא אותו בהתמדה, כל ערב כמה שורות (הוא קורא הכל, אבל מאוד לאט). ההסכם הוא שהוא מקריא לי קצת מהספר שלו, ואני מקריאה לו קצת מהארי פוטר. אתמול, בטקס חגיגי, הוא סיים את הספר הראשון בחייו, שקרא לבד מתחילתו ועד סופו. היום היינו בספריה שוב. אמרתי לו שאני הולכת לבחור לעצמי ספר ושהוא יכול בינתיים לבדוק איזה ספרים יש ולחשוב מה הוא רוצה. תוך שתי דקות הוא בא אלי עם אור בעיניים והספר "פרח לב הזהב" בידיים. "בחרתי ספר! פרח לב הזהב!" הוא אמר. הבחור יודע מה הוא רוצה. מהיום אני משאירה לו לבחור לבד את הספרים. ספרים אחרים שהקראתי לו בהמשכים - דוקטור דוליטל (הצלחה), עליזה בארץ הפלאות ועליזה בארץ המראה (הוא אהב, למרות שלפי דעתי הוא לא הבין הרבה), האריה המכשפה וארון הבגדים (הוא פחד, אז לא לקחנו את ספרי ההמשך), לא בן-גולו מלך זולו (ביקש להפסיק באמצע. לא אהב). ספרים קצרים משעממים אותי. אני מקריאה לגוגי והוא מקשיב, אבל כבר אין לי סבלנות להקריא אותם לבובי בפעם האלף.

 

[חדר משלה]

לובנגולו מפחיד!

אולי לא הפרקים הראשונים, אבל יש שם כמה קטעים שאני עצמי לא מרגישה בנוח לקרוא אותם... איזה כיף להקריא בהמשכים! לצערי אין בביתנו ביקוש לספרים ארוכים "כי אין בהם תמונות". יש לנו מהדורה יפה של פו הדב, אבל גם שם הציורים עדינים יחסית (הנוער של היום!) קראנו כמה פרקים והפסקנו, את "הקוסם מארץ עוץ" קראנו עד פרק 2 לערך

ועל הארי פוטר היא לא מוכנה בכלל לשמוע, כנראה ראתה כמה קטעים מהסרט שהפחידו אותה. בעברית היא אוהבת מאוד את ספרי רינת הופר, מאיר שלו ודוד גרוסמן, בעיקר את ספרי רותי - ואת אגדות אנדרסן, שיש לנו בשמונה גירסאות שונות, ולאחרונה גם קצת מיתולוגיה יוונית (עם ציורים, אז הספר כשר). באנגלית הלהיט הוא Junie B. Jones, ספר על ילדונת אנרכיסטית בת חמש-שש, קצת בסגנון בילבי, שהילדה שלי כנראה מזדהה איתה

היא הקריאה לאחותה הקטנה הרבה ספרים, בעיקר את דוקטור סוס שחביב על הצעירה, וכך למדה לקרוא.

 

[אגוזים1]

גם אצלנו היא אהבה

את "כל מה שקרה..." (איזה שם ארוך

). לגבי אורה הכפולה. זה נכון שיש שם כמה נושאים לא קלים בכלל. האמת, כשהתחלתי להקריא לה לא חשבתי על זה. היא פשוט ראתה את הספר, התלהבה מהציור של שתי התאומות וביקשה שאני אקריא לה. התחלתי להקריא לה ורק אחר כך הגענו לנושאים הללו (אגב, לדעתי הבעיה לא הייתה בנושא גרושי ההורים. עם זה הם גם יכולים להפגש ביום יום. לי הייתה יותר בעיה עם ההתייחסות של "האישה השניה" לילדה). בנוסף, השפה קצת ארכאית ולפעמים היא הייתה צריכה קצת תיווך ממני. בכל אופן, למרות הקשיים הללו היא פשוט לא הסכימה שאני אפסיק את הספר. היא הייתה מרותקת לחלוטין!

 

[פלגיה]

יש תרגום חדש

של מיכאל דק. השמות חוזרים להיות גרמניים, לא נבהלים לומר שקונים חזיר אצל הקצב, ויש כמה פרקים שהושמטו במהדורה הקודמת

 

[אגוזים1]

והתרגום עצמו מוצלח?

אגב, מעניין, איזה פרקים הושמטו???

 

[פלגיה]

עניין של טעם

מי שגדל על התרגום הישן יתקשה לקבל את ההבדלים. בעיני הוא מאוד זורם וקל לקריאה, על אף השמות הגרמניים שוברי השיניים.

 

[אגוזים1]

אני באמת אוהבת את התרגום הישן...

 

[אמא של קרן]

ניסיתי לקרוא לה מאמיל והבלשים

(כן, בתרגום החדש) התגובה המיידית שלה היתה: אמא, זה ספר לנוער, ואני עדיין ילדה קטנה. אמרה, והלכה לראות 'מבט לכסף'. ענייני אינפלציה ושוק המניות הם כנראה בדיוק לגילה. החלטתי שלא אהיה קצרת רוח. חשוב לי שהיא תאהב את קסטנר כמוני, והיא צריכה להבשיל אליו, כנראה.

 

[הילהל]

ספרים בהמשכים

כי "סתם" ספרים לא מושך אותו יותר לשמוע אהב את הקוסם מארץ עוץ, שני הספרים הראשונים בסדרת נארניה - ונראה מה הלאה

 

[פלגיה]

אנחנו עם דתיה בן דור וד"ר סוס

דתיה בן דור "ככה זה בעברית", וד"ר סוס "בים גרבים" ורבים אחרים. זה מה שמושך את החוש הלשוני שלה. לא מקריאים בהמשכים - כי היא לא אוהבת.

 

[אגוזים1]

ספרים../images/Emo63.gif

אני מקריאה כל ערב ספר בהמשכים (לעולה לא'. לקטן אני כמובן מקריאה ספר קצר). הם מאוד מאוד אוהבים את זה וכמובן שגם אני

... היא מאוד אהבה את: אורה הכפולה, הקוסם מארץ עוץ, היידי (למרות שהיה לה קצת עצוב), דו-קרב ועוד ועוד...

 

[Ash Black Queen]

אני ממש אהבתי את

"חמש מכשפות הלכו לטייל" ספר לדעתי חובה.. ואם אהבו - יש ספרון על כל מכשפה. אני עד היום זוכרת: "חמש מכשפות הלכו לטייל, הלכו קצת בשמש, הלכו קצת בצל"

 

[irisgh]

אצלנו אבא הקריא לבן 6.5 :

עליסה בארץ הפלאות (יצאו מחדש, גרסה מלאה). עליסה בארץ המראה סיפורי נרניה (בינתיים 1,2,4. לא יודעת איך לאבא יש סבלנות. הפרקים כ"כ ארוכים..9 סיפורי התנ"ך מיתולוגיה יוונית ובגיל 5.5 - פו הדוב, הגרסה המלאה