כשהיו קטנים-כמובן בהשראת הסרט אבל השתדלתי שיצפו בגירסה באנגלית-בעיקר בוידאו וכך היה איזה רווח נוסף. בתי הגדולה הייתה לפעמים מתרגמת לאחיה הקטן כשעדיין לא הבין מספיק אנגלית- מחזה מרגש גם כשאני נזכרת בו כיום. לגבי הספרים-בעיקר אלו בפורמט הגדול אורך הטקסט לא תואם את יכולת הקריאה של הילדים הצעירים (או הסבלנות של ההורים המקריאים ברוב המקרים-גם שלי בזמנו)
את החדשים פחות, אבל בתור ילדה אהבתי מאוד את "שלגיה" ושאר הקלאסיים, ובגלל ההילה שנשארה עד היום, משהו בנוסטלגיה, אני עדיין מוכנה לראות אותם. זה אף פעם לא היה תחליף לקריאה, אלא תוספת. וזו בעיני הדרך הנכונה.
