גרג הפלי.
Member
יומנו של חנון היא סדרת הספרים אחת מהנמכרות בעולם (מכרה יותר מרבע מיליארד עותקים) ומהווה אבן דרך של ממש בילדותם והתפתחותם של בני הדור שלי לצידה של סדרת ספרי "הארי פוטר". זה די נוראי, וממש עצוב להודות, איך שהספרים האלו התדרדרו עם השנים.
הספרים עדיין "די בסדר" אני חושב שאנחנו יכולים להגיד, אבל אין מה להשוות בכלל לרמת האיכות של הספרים הראשונים, שלא היו "די בסדר", אלא במקום זה, היו ממש טובים. אני גם יודע להגיד מה היה הספר "יומנו של חנון" הממש טוב האחרון. ה"יומנו של חנון" הממש טוב האחרון היה השישי. "יומנו של חנון-מכת קור".
אחרי זה הספרים התחילו להתדרדר. אני גם יודע להגיד איך זה קרה. קודם כל, לג'ף קיני, הסופר, פשוט התחילו להיגמר הרעיונות, אז במקום לסיים את הסדרה, או לחלופין, להיעזר ברעיונות של מעריצים להמשך הדרך, הוא פשוט התחיל לכתוב ספרי יומנו של חנון "לפי נושא", כאשר בכל פעם כל ספר נסוב מסביב לרעיון גדול מרכזי אחד שכאילו כמו "פותר לו" את מה לעשות עם כל העלילה, כאשר קודם לכן, הספרים נטו פחות ל"קו עלילה מרכזי אחד" אלא היו מלאים בכאילו כמו סצנות וסיטואציות מרובות שונות שאין ביניהן בהכרח קשר וזה פשוט היה הרבה יותר טוב ככה.
חוץ מזה, הרבה דמויות הפסיקו להופיע או צמצמו משמעותית את נוכחותם בספרים, למרות שאלו דמויות נהדרות שהפכו את הספרים לכל-כך טובים, כמו לדוגמה הולי ופרגלי. הדוגמה המרכזית והחשובה ביותר מהסוג הזה היא כמובן ראולי.
בחודש שעבר, ולאחר שהחזקתי בו כמעט שנה, ולמרות שאני קורא כל יום מאז שאני בן 6, סוף-סוף התפניתי לקריאת "יומנו של חנון 17-מלחמת הלהקות", לאחר שכאמור, לא הצלחתי למצוא זמן לעשות כן כמעט שנה.
בצער רב, ובלב כבד, אני נאלץ להודיע בצורה הנחרצת ביותר, שיומנו של חנון 17 הוא הגרוע ביותר מאז ומעולם.
אין שום איזכור להולי, פרגלי, ונדמה לי שאפילו מני לא מוזכר? אם אני לא טועה, זה גם ספר היומנו של חנון הראשון אי-פעם שבו ראולי לא מופיע בכלל, כאשר בכל הספרים הקודמים הוא הופיע, אפילו אם לקצרה. והוא הדמות השנייה הכי טובה אחרי גרג! כן? רק שתבינו את הקטע. בנוסף, וברוח מתכונת "הספרי יומנו של חנון לפי נושא", כל הספר נסוב מסביב לאיזושהי תחרות להקות מטומטמת שרודריק רוצה להופיע בה עם הלהקה שלו והאמת היא, שזה פשוט לא באמת כזה מעניין.
כלומר זה לא רק ספר "יומנו של חנון לפי נושא", כמו כל ספרי יומנו של חנון מאז השביעי ועד היום, אלא גם זה אפילו לא נושא כזה נהדר, כאשר רוב הנושאים האחרים, היו לפחות טובים או סבירים לכל הפחות.
אכזבה גדולה. אכזבה גדולה ממש. כל הדבר כולו. לא רק הספר ההוא. אלא כל ההידרדרות מאז השישי ואילך, ההיעלמות או צמצום הנוכחות של דמויות אהובות, המעבר לספרי יומנו של חנון "לפי נושא" כי לג'ף קיני נגמרו הרעיונות והוא היה חמדן מידי מכדי לסיים את הסדרה בשיא או טיפש מידי מכדי להיעזר במעריצים שהיו יכולים לתת לו רעיונות נהדרים להמשך.
אבל יש תקווה. אני לא יודע אם תקווה לחזרה ממש לימי התהילה של ספרי יומנו של חנון נהדרים אחד אחרי השני כמו מה שהיה לנו החל מהראשון ועד השישי, אבל תקווה ללפחות עוד ספר יומנו של חנון טוב באמת אחד אחרון לפחות.
למה נראה לי? בגלל שב-24 לחודש יצא בכל העולם "יומנו של חנון 18", והנה התקציר שפורסם עבורו: "גרג עמוס עד מעל הראש בלחץ. מטלות שיעורי בית שהיה צריך להגיש זה מכבר, שותפים ללימודים בלתי מתאימים, ולפחות לילה לבן אחד".
הבנתם את הקטע? הבנתם למה יש תקווה? זה פשוט גרג פשוט הולך לבית-ספר, חי את חיי תלמיד חטיבת הביניים הרגילים שלו, מדבר עם החברים שלו ונקלע לתוך כל מיני מצבים וסיטואציות. קשה לזהות נושא מרכזי מסוים אחד וגם אם יש, אז זה בנוגע לכמה גרג עמוס בגלל הבית-ספר, אבל זה בדיוק העניין. אני רוצה לראות את גרג בבית-ספר. אני רוצה לראות אותו חי את החיים הרגילים של ילד רגיל בחטיבת הביניים ונקלע לסיטואציות מצחיקות עם כל מיני אנשים.
ככה הספרים הראשונים היו, וזה מה שעבד בהם, וזאת למה הסדרה הייתה כל-כך טובה פעם. אני רוצה את ראולי. אני רוצה הולי. אני רוצה את פרגלי. אני אפילו רוצה את פאקינג ברייס אנדרסון! אני רוצה את כולם! אני מקווה שג'ף קיני פשוט הכניס לשם את כולם, פשוט כתב עוד ספר "יומנו של חנון" ישן וטוב כמו פעם ובואו פאקינג נעשה את הדבר הזה!
!I am hyped
!!!L'ets gggooo
הספרים עדיין "די בסדר" אני חושב שאנחנו יכולים להגיד, אבל אין מה להשוות בכלל לרמת האיכות של הספרים הראשונים, שלא היו "די בסדר", אלא במקום זה, היו ממש טובים. אני גם יודע להגיד מה היה הספר "יומנו של חנון" הממש טוב האחרון. ה"יומנו של חנון" הממש טוב האחרון היה השישי. "יומנו של חנון-מכת קור".
אחרי זה הספרים התחילו להתדרדר. אני גם יודע להגיד איך זה קרה. קודם כל, לג'ף קיני, הסופר, פשוט התחילו להיגמר הרעיונות, אז במקום לסיים את הסדרה, או לחלופין, להיעזר ברעיונות של מעריצים להמשך הדרך, הוא פשוט התחיל לכתוב ספרי יומנו של חנון "לפי נושא", כאשר בכל פעם כל ספר נסוב מסביב לרעיון גדול מרכזי אחד שכאילו כמו "פותר לו" את מה לעשות עם כל העלילה, כאשר קודם לכן, הספרים נטו פחות ל"קו עלילה מרכזי אחד" אלא היו מלאים בכאילו כמו סצנות וסיטואציות מרובות שונות שאין ביניהן בהכרח קשר וזה פשוט היה הרבה יותר טוב ככה.
חוץ מזה, הרבה דמויות הפסיקו להופיע או צמצמו משמעותית את נוכחותם בספרים, למרות שאלו דמויות נהדרות שהפכו את הספרים לכל-כך טובים, כמו לדוגמה הולי ופרגלי. הדוגמה המרכזית והחשובה ביותר מהסוג הזה היא כמובן ראולי.
בחודש שעבר, ולאחר שהחזקתי בו כמעט שנה, ולמרות שאני קורא כל יום מאז שאני בן 6, סוף-סוף התפניתי לקריאת "יומנו של חנון 17-מלחמת הלהקות", לאחר שכאמור, לא הצלחתי למצוא זמן לעשות כן כמעט שנה.
בצער רב, ובלב כבד, אני נאלץ להודיע בצורה הנחרצת ביותר, שיומנו של חנון 17 הוא הגרוע ביותר מאז ומעולם.
אין שום איזכור להולי, פרגלי, ונדמה לי שאפילו מני לא מוזכר? אם אני לא טועה, זה גם ספר היומנו של חנון הראשון אי-פעם שבו ראולי לא מופיע בכלל, כאשר בכל הספרים הקודמים הוא הופיע, אפילו אם לקצרה. והוא הדמות השנייה הכי טובה אחרי גרג! כן? רק שתבינו את הקטע. בנוסף, וברוח מתכונת "הספרי יומנו של חנון לפי נושא", כל הספר נסוב מסביב לאיזושהי תחרות להקות מטומטמת שרודריק רוצה להופיע בה עם הלהקה שלו והאמת היא, שזה פשוט לא באמת כזה מעניין.
כלומר זה לא רק ספר "יומנו של חנון לפי נושא", כמו כל ספרי יומנו של חנון מאז השביעי ועד היום, אלא גם זה אפילו לא נושא כזה נהדר, כאשר רוב הנושאים האחרים, היו לפחות טובים או סבירים לכל הפחות.
אכזבה גדולה. אכזבה גדולה ממש. כל הדבר כולו. לא רק הספר ההוא. אלא כל ההידרדרות מאז השישי ואילך, ההיעלמות או צמצום הנוכחות של דמויות אהובות, המעבר לספרי יומנו של חנון "לפי נושא" כי לג'ף קיני נגמרו הרעיונות והוא היה חמדן מידי מכדי לסיים את הסדרה בשיא או טיפש מידי מכדי להיעזר במעריצים שהיו יכולים לתת לו רעיונות נהדרים להמשך.
אבל יש תקווה. אני לא יודע אם תקווה לחזרה ממש לימי התהילה של ספרי יומנו של חנון נהדרים אחד אחרי השני כמו מה שהיה לנו החל מהראשון ועד השישי, אבל תקווה ללפחות עוד ספר יומנו של חנון טוב באמת אחד אחרון לפחות.
למה נראה לי? בגלל שב-24 לחודש יצא בכל העולם "יומנו של חנון 18", והנה התקציר שפורסם עבורו: "גרג עמוס עד מעל הראש בלחץ. מטלות שיעורי בית שהיה צריך להגיש זה מכבר, שותפים ללימודים בלתי מתאימים, ולפחות לילה לבן אחד".
הבנתם את הקטע? הבנתם למה יש תקווה? זה פשוט גרג פשוט הולך לבית-ספר, חי את חיי תלמיד חטיבת הביניים הרגילים שלו, מדבר עם החברים שלו ונקלע לתוך כל מיני מצבים וסיטואציות. קשה לזהות נושא מרכזי מסוים אחד וגם אם יש, אז זה בנוגע לכמה גרג עמוס בגלל הבית-ספר, אבל זה בדיוק העניין. אני רוצה לראות את גרג בבית-ספר. אני רוצה לראות אותו חי את החיים הרגילים של ילד רגיל בחטיבת הביניים ונקלע לסיטואציות מצחיקות עם כל מיני אנשים.
ככה הספרים הראשונים היו, וזה מה שעבד בהם, וזאת למה הסדרה הייתה כל-כך טובה פעם. אני רוצה את ראולי. אני רוצה הולי. אני רוצה את פרגלי. אני אפילו רוצה את פאקינג ברייס אנדרסון! אני רוצה את כולם! אני מקווה שג'ף קיני פשוט הכניס לשם את כולם, פשוט כתב עוד ספר "יומנו של חנון" ישן וטוב כמו פעם ובואו פאקינג נעשה את הדבר הזה!
!I am hyped
!!!L'ets gggooo