ספר- גם זה יעבור
שלום לכולם,
ייתכן כי ה"ותיקים" זוכרים אותי,
בעברי התמודדתי עם הודג'קינס שלוש פעמים ועברתי טיפולים רבים,
לאחרונה הוצאתי לאור ספר המאגד מכתבים שכתבנו אני ואמא שלי לאורך תקופת הטיפולים המתאר את זוויות ההסתכלות השונות שלנו,
מוזמנים להיכנס לאתר שלי ולרכוש אותו.
תודה רבה,
מגב הספר-
"כרגע אני חי... מפחיד? אין יותר מפחיד מזה. כואב? לפעמים. כל מה שנותר לי זה לדהור קדימה וליהנות..."
ערב אחד בחודש נובמבר 2006 התיישבה מיכל שטראוס-תבורי מול האינטרנט וגילתה כי בנה גיא, בן ה-22, חולה בסרטן מסוג הודג'קינס. מאותו רגע יוצאת משפחת תבורי למסע ארוך ומאתגר, אותו מתעדים מיכל וגיא במכתבי דוא"ל לחבריהם הקרובים. המכתבים עוקבים אחר התהליך המפרך, המטלטל, הכואב והמרגש שעובר על גיא ועל המשפחה כולה, ומאירים באור חדש את ההתייחסות למחלת הסרטן; מצד אחד החרדות, הדאגות, הכאב והכעס, הבאים לידי ביטוי במכתבים מלאי ההומור של מיכל, ומנגד עולה ממכתביו של גיא – וכן ממשליו המשובצים בין דפי הספר – ראייה חדשה, נוקבת ואמיצה, על המחלה ועל החיים בכלל.
"מייל זה הוא חלק מתהליך הריפוי שלי," כותב גיא לאחר שגילה שהסרטן חזר בפעם השנייה, "והוא דבר שאינו מובן מאליו מבחינתי ודרש ממני אומץ רב. לא אתפלא אם הוא יגרום לחלקכם לתהות לגבי שפיותי, אבל זה מחיר שאני מוכן לשלם...".
ספר מרגש זה ירתק את כל מי שמבקש להתבונן במסע חייו. החוויה האישית והמשפחתית שעובר גיא תבורי עשויה להיות חווייתו הקיומית של כל אחד ואחת מאיתנו; חיים של למידה והרפיה, פשטות והתפתחות, בחירה וקבלה, והרבה מאוד אהבה.
בברכה,
גיא תבורי.
שלום לכולם,
ייתכן כי ה"ותיקים" זוכרים אותי,
בעברי התמודדתי עם הודג'קינס שלוש פעמים ועברתי טיפולים רבים,
לאחרונה הוצאתי לאור ספר המאגד מכתבים שכתבנו אני ואמא שלי לאורך תקופת הטיפולים המתאר את זוויות ההסתכלות השונות שלנו,
מוזמנים להיכנס לאתר שלי ולרכוש אותו.
תודה רבה,
מגב הספר-
"כרגע אני חי... מפחיד? אין יותר מפחיד מזה. כואב? לפעמים. כל מה שנותר לי זה לדהור קדימה וליהנות..."
ערב אחד בחודש נובמבר 2006 התיישבה מיכל שטראוס-תבורי מול האינטרנט וגילתה כי בנה גיא, בן ה-22, חולה בסרטן מסוג הודג'קינס. מאותו רגע יוצאת משפחת תבורי למסע ארוך ומאתגר, אותו מתעדים מיכל וגיא במכתבי דוא"ל לחבריהם הקרובים. המכתבים עוקבים אחר התהליך המפרך, המטלטל, הכואב והמרגש שעובר על גיא ועל המשפחה כולה, ומאירים באור חדש את ההתייחסות למחלת הסרטן; מצד אחד החרדות, הדאגות, הכאב והכעס, הבאים לידי ביטוי במכתבים מלאי ההומור של מיכל, ומנגד עולה ממכתביו של גיא – וכן ממשליו המשובצים בין דפי הספר – ראייה חדשה, נוקבת ואמיצה, על המחלה ועל החיים בכלל.
"מייל זה הוא חלק מתהליך הריפוי שלי," כותב גיא לאחר שגילה שהסרטן חזר בפעם השנייה, "והוא דבר שאינו מובן מאליו מבחינתי ודרש ממני אומץ רב. לא אתפלא אם הוא יגרום לחלקכם לתהות לגבי שפיותי, אבל זה מחיר שאני מוכן לשלם...".
ספר מרגש זה ירתק את כל מי שמבקש להתבונן במסע חייו. החוויה האישית והמשפחתית שעובר גיא תבורי עשויה להיות חווייתו הקיומית של כל אחד ואחת מאיתנו; חיים של למידה והרפיה, פשטות והתפתחות, בחירה וקבלה, והרבה מאוד אהבה.
בברכה,
גיא תבורי.