גם אני חצויה.
בעיני נכון להוציא ספר לילדים, אם הוא איכותי, ולאו דווקא אם הוא נכתב על ידי ילד. כלומר, לא משנה לי מי כתב - ילד, מבוגר שאין לו ילדים, הורה או סב - כל זמן שהספר טוב, ושילדים ירצו לקרוא אותו. הבנתי מהכתבה, שכאשר הקריאו לילדים את הספר בלי לומר להם שילד כתב אותו, הם לא התלהבו, ורק אחרי שאמרו להם את זה, הם הביעו התעניינות. כלומר התעניינותם נבעה מהפן הרכילותי של הסיפור. (קצת כמו הספרים של מדונה: האם מישהו היה קורא אותם, אלמלא היא כתבה אותם?) אם הילד הסופר בעצמו לא מתעניין בספרים, אז למה שמישהו ירצה לקרוא את הספרים שלו? חוץ מזה, הבנתי שהילד הזה מקושר איכשהו להוצאת הספרים (לא זוכרת בדיוק), ככה שאולי הספר הוצא רק בגלל הפרוטקציה שלו, ולא בגלל האיכות (אני מדגישה אולי. לא קראתי את הספר).