הנה המקור על טעות חז"ל ../images/Emo163.gif
במסכת עירובין יד ע"א : "כל שיש בהיקפו ג´ טפחים יש בו רוחב טפח, מנא הני מילי? א"ר יוחנן אמר קרא (מלכים א´ כ"ג) ´ויעש את הים [בריכה, מקווה] מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב´, והא איכא שפתו? [וא"כ בגלל עובי השפה ההיקף יותר משלושים], אמר רב פפא שפתו שפת פרח שושן [היתה שפה דקה מאוד], והאיכא משהו, כי קא חשיב מגואי חשיב". כלומר ההיקף אכן הוא 30 והוא בחלל הפנימי ונמדד עד הדופן הפנימית ולא החיצונית. מגמרא זו מוכח באופן ברור שחז"ל חשבו שהיחס של קוטר להיקף במעגל הוא פי 3באופן מדויק! שאם לא כן לא היתה שואלת הגמרא "והאיכא משהו", שהרי באמת ההיקף צריך להיות יותר משלושים ואף יותר משלושים ואחת אמה, ועל זה תמהו התוספות ד"ה והאיכא משהו, וז"ל "משמע שהחשבון מצומצם וכו´ וקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות". וכן מבואר במסכת בבא בתרא יד ע"ב: הכלל "כל שיש בהיקפו ג´ טפחים ברוחבו טפח" הוא מדויק, שהרי שאלו שם את זה הסובר שיש בהיקף ספר תורה שישה טפחים א"כ "רוחבו" (כלומר, קוטרו) שני טפחים והיאך נכנס לארון הברית שעל פי החישוב נשאר בו מקום של שני טפחים בלבד? והשיבו כי תרי בתרי לא יתיב, כלומר לא נכנס אלא בדוחק רב. אבל עפ"י האמת, בחשבון פשוט, אם היקפו 6 טפחים "רוחבו" ודאי פחות משתי טפחים, ומאי קושיא בכלל? וכן בהלכה שו"ע מהלכות סוכה ס´ תרל"ד ס´ ב´: "אם היא [הסוכה] עגולה צריך שיהא בה כדי לרבע ז´ על ז´ (טפחים)", והמשנה ברורה כתב בסק"ד "וחוט סובב כ"ט טפחים ושני חומשים נוכל לרבע בתוכה ז´ על ז´ ". ובשער הציון הסביר, משום שכל שיש ברוחבו טפח יש בהיקפו ג´ טפחים. והנה עפ"י החשבון של משפט פיתגורס וכן היחס של ההיקף עם הקוטר צריך להיות ההיקף 31 טפחים לערך, ואם נלך לשיטתו של המשנה ברורה נמצאנו יושבים בסוכה פסולה! וכן הוא לענין קוטר קורה עגולה (להתיר טלטול במבוי) שצריך שיהיה עוביה טפח, שאמרו חז"ל בעירובין במשנה יג ע"ב "כל שיש בהיקפה שלשה טפחים יש ברוחבה טפח", והנה נמצאו מקילין ואין חוששין לתוספת, שהרי אם יש בהיקפה ג´ טפחים רוחבה פחות מטפח. וכן בים של שלמה שעליו אמר ר´ חייא בעירובין יד´ ע"א "ים שעשה שלמה היה מחזיק מאה וחמישים מקווה טהרה וכו´ (מקווה אחד מחזיק 40 סאה) והואיל ועל פי החשבון הדבר אינו מסתדר כלל, באה הגמרא לתרץ שהים של שלמה היה, בחלקו התחתון, תיבה מרובעת בגובה של ג´ אמות ורק שתי אמות עליונות היו עגולות דכתיב (מלכים א´ ז´ כו´) "אלפים בת יכיל" (ובת זו מידה של שלוש סאין), נמצא שיש 150 מקוואות. מלבד שדברי חז"ל תמוהים, מדוע פירט הכתוב את מבנה הים של שלמה בפירוט רב כל כך, אבל העלים מאיתנו הדבר החשוב שבחלקו התחתון הוא היה מרובע ברום ג´ אמות. אבל הנה גם זו טעות. שעל פי החשבון המדויק נמצא גם בצורה ה"חדשה" למעלה מ-152 מקוואות. מכל האמור לעיל ברור שחז"ל טעו בעניין זה ובגדול, ולא ידעו ממנו כלל. עם אתה רוצה עוד מקורות אני יביא לך עוד.