הקטע על אלבוין הלומבארדי מובא בהערה
מס' 3. אגב המקור לסיפור, הכרוניקה של פול הדיקאן(Historia Langobardorum) שהיה נזיר איטלקי מהמאה השמינית - היא המקור היחיד אולי על השבטים הגרמאניים שבאו לאיטליה במאה הששית, וגם על אמונותיהם ואליהם. לרוע המזל הכרוניקה הזו אינה מובאת ברשת, וגם בספריות האוניב' בארץ לא מצאתי נוסח אנגלי שלה (סביר שהיא מצוטטת במחקרים שונים). זה אכן מצער ולו כי היא כוללת הרבה מידע מעניין השבטים הגרמאניים, ובצורה אותנטית יותר ולא מתנשאת כמו של הרומאים (טקיטוס ושות'). בעניין 'הפרקים שלא נכתבו' מסיפור המסע בזמן 'הדרך האבודה', הנה כמה הסברים אפשריים - הפרקים מתחילים במאה השישית (אלבויין ואאודווין) וחוזרים לעבר עם כל פרק (התאוטה התקיימו כנראה לפני שהקלטים הגיעו לאיים הבריטיים): * הפרק ה-5 כנראה ינסה להסביר את איורי-המערות שנמצאו בדרום צרפת; * הפרק ה-6 אולי מתייחס לגילוי הממותות הקפואות בקרח, כנראה במאה ה-19 או לפני כן (החטים העצומים התגלו כבר במאה ה-16). הממותות שהתגלו היו קפואות בקרח הסיבירי 20-30 אלף שנים, מאז תחילת עידן הקרח האחרון - פרק זמן שמזכיר רעיונות אחרים שטולקין העלה בעניין הציוויליזציה הנומינוריאנית שקדמה לאלה המוכרות לנו (ר' בכרך 12 מס' הדורות מאז ימי אלדאריון). * Thu הוא אכן סאורון, אם כי לא סאורון הסופי המוכר לנו, אלא יותר גורת'ו מהפואמה על ברן ולותיין וכן קצת המכשף ת'ו מה'אבודים'. כדאי לזכור שבתקופת כתיבת 'הדרך האבודה' (תחילת 1937 כנראה) שמו של אלנדיל הופיע לראשונה מבלי שהיה כל רעיון לגבי מה שנועד לבוא אחרי סילוק מורגות'; לטולקין לא היה אז מושג על גיל-גאלאד כיורש נסיכי הנולדור של בלריאנד ובעל בריתו של אלנדיל. נראה שרק *אחרי* זניחת 'הדרך האבודה', טולקין החל להרחיב את סיפור מפלת נומינור (גירסה II והלאה), והוסיף את האלמנטים הראשונים למה שהיה העידן השני והממלכות שקמו בארץ התיכונה אחרי הכרעת מורגות' (למעשה שיחתם של אלנדיל ואביו מהפרק האחרון שנכתב ב'דרך האבודה' שרדה עד לאקאלאבת' המאוחרת - אם כי בקונטקסט קצת שונה).
