סצנה מהחיים
היא בת 35 ניהלה מערכת יחסים בת 3 שנים, נפרדת וכואבת הגבר הראשון שהתייחס אליה תיפקד כריבאונד בשלב מסויים נמאס להם האחד מהשניה ולהיפך והקשר הסתיים בכאסח מאוד רציני אחרי חודש היא מגלה שהיא בהריון, הקשר עם הבחוק התנתק לחלוטין והיא מחליטה ללדת את הילד ולגדל אותו בעזרת הוריה שבביתם היא חיה, כזכור , אין לה קשר עם הבחור שאינו יודע שעומד להיות אב בקרוב, היא יודעת שהוא לא ישמח לגלות שהיא הופכת אותו להיות אב. חודשי ההריון עוברים, היא עוברת את הקשיים לבד. מסביב כולם מנסים לשכנע אותה לספר לאב, אבל היא מסרבת, פוחדת שהוא יתבע אותה על גניבת זרע, מה שממש לא נכון, כל רצונה הוא לגדל בשקט את הילד\ה, ואין לה כל חשק לנהל מאבק משפטי, היא מוותרת על מזונות מראש. לדעתכם היא צריכה לספר? לילד מגיעה הזכות לדעת מי אביו\ה? זכותו של האב לדעת?
היא בת 35 ניהלה מערכת יחסים בת 3 שנים, נפרדת וכואבת הגבר הראשון שהתייחס אליה תיפקד כריבאונד בשלב מסויים נמאס להם האחד מהשניה ולהיפך והקשר הסתיים בכאסח מאוד רציני אחרי חודש היא מגלה שהיא בהריון, הקשר עם הבחוק התנתק לחלוטין והיא מחליטה ללדת את הילד ולגדל אותו בעזרת הוריה שבביתם היא חיה, כזכור , אין לה קשר עם הבחור שאינו יודע שעומד להיות אב בקרוב, היא יודעת שהוא לא ישמח לגלות שהיא הופכת אותו להיות אב. חודשי ההריון עוברים, היא עוברת את הקשיים לבד. מסביב כולם מנסים לשכנע אותה לספר לאב, אבל היא מסרבת, פוחדת שהוא יתבע אותה על גניבת זרע, מה שממש לא נכון, כל רצונה הוא לגדל בשקט את הילד\ה, ואין לה כל חשק לנהל מאבק משפטי, היא מוותרת על מזונות מראש. לדעתכם היא צריכה לספר? לילד מגיעה הזכות לדעת מי אביו\ה? זכותו של האב לדעת?
