סצנה מהסרט שנחרטה לי בזיכרון

סצנה מהסרט שנחרטה לי בזיכרון

אושרי (השחקן אלי אלטוניו) נפצע בפצמ"ר, שוכב במרחב המוגן, גוזרים לו את המדים, היד פצועה, מכוסה כולה בדם. זו גם היתה סצנה חזקה מאוד בספר- היד חצי קרועה, תלויה על רצועת בשר ולירז מביט בחבר שלו חסר אונים כשהחובש (ריבר, קוריס, איך שלא יקראו לו) מטפל בו ללא היסוס. היד הפצועה והמדממת הזאת הזכירה לי דבר אחר. 7 שנים אחורה, חודש דצמבר 1999, מוצב רותם (לא הבופור, אבל בכל זאת, מוצב חודר בלבנון) אני ישן בצוללת, מתעורר למשמע בום אדיר. נשמעת סירנה, כריזה מכריזה ספיגה, אני מתעורר כבר מורגל, מתלבש לאט לאט, עולה לרחבה המוגנת למעלה, לא מבין למה הפעם לשם שינוי אנשים צועקים. ואז למעלה, אני רואה את הריצפה ספוגה בדם. אני רואה את הקצין והחייל שהיו בעט"ף פצועים ומדממים מפגיעה של תול"ר בתצפית שלהם. החייל עם יד קרועה מרסיסים (נשמע לכם מוכר?) והקצין שוכב על הריצפה, ערום ורועד על רצפת הבטון הקפואה, עם פגיעות רסס בגפיים התחתונות. אני זוכר את אלי אלטוניו (כן, ההוא מהסרט) שהיה חייל בצוות שלהם בעט"ף חובש את המפקד שלו, מוציא לו רסיס מאיבר המין. היה מוזר לראות אותו על המסך מאחד שחובש לאחד שנחבש, ובפציעה מאוד דומה, כאילו סגירת מעגל הזויה. זה לא רק ספר וזה לא רק סרט. הדברים האלה באמת קרו שם. למרות שזה רק תסריט ולמרות שזה רק סרט, כל מילה שם היא אמת.
 

Rockamora

New member
ריבר הוא החובש.

קוריס הוא בן אדם אמיתי ששירת בבופור ולא מופיע בספר חוץ מבסוף כשרון לשם משווה למציאות.
 

מיכל שב

New member
תודה על השיתוף../images/Emo24.gif

לפעמים אנחנו באמת נוטים לשכוח שהמציאות חזקה יותר מכל סרט או ספר
 
למעלה