אני לא מגיב לכתבה עצמה
כי התגובות המופיעות שם הן מתחת לכל ביקורת ומבזות כל כותב הגון. ציינו שם כי המידע מופיע בגמרא. איני טוען כי ישוע הוא בן האלוהים (אני איני מאמין כי לאלוהים (ובשבילי - אלים) יכולים להיות ילדים פרט לכל הקיים בעולם
), אך יש לזכור כי הגמרא נכתבה כמה מאות שנים לאחר הסיפור המסופר בברית החדשה (בלי שנכנס עכשיו לזמן בו זו עצמה נכתבה, אני מתייחס למסופר בה), כאשר היהדות התנגדה לנצרות. לכן הגיוני כי ייכתבו דברים שם השוללים את הנצרות. דעתי שלי היא, שישוע, אם היה קיים, לא היה באופן ממשי "בן האלוהים", לא יותר מכל האחרים, רק שזו הייתה דרך "למכור" את האמונה בו לפשוטי העם, בין אם יהודים או פגנים, אשר אולי יכלו להאמין בכך. כך שכל הדיון בכך הוא חסר ערך מיסודו. גם על הבודהא לא נטען כי הוא בן של אל, אלא שהגיע להארה. האם הדבר מפחית דבר מה בבודהיזם? נהפוך הוא, דבר זה רק מחזק לדעתי, מאחר וזה מראה כי בן אדם מסוגל להגיע לרמות הגבוהות של האמונה והוא לא צריך להיות חצי אל לשם כך. כך שלהכיר בישוע כבן האלוהים במובן הרחב של המילה (וכן "נציג האנושות בפני האל" אם ירצו) ובאדם מואר עד שהגיע למדרגת רוחניות גבוהה במיוחד - לא יפגע בנצרות. הרי בדתות רבות, אחת המטרות היא להתאחד עם האלוהות (היקום), דבר שאליו (לפי המסופר) הגיע בודהא. האם הנצרות לא תוכל לטעון כי זה מה שגם ישוע הגיע אליו? נזכרתי כרגע במשהו נוסף. אם איני טועה, בספר חנוך שבספרים חיצוניים, נכתב כי האל מתכנן יום אחד לשים אדם על כס הכבוד. האם ייתכן כי זה שימש גם כבסיס לטענת אלוהותו של ישו?