סקירה היסטורית של גורדי השחקים בישראל מאז ועד
היום (מיועד לכל אלה שמזלזלים בייחודה של העיר תל אביב ובייחודה של ישראל בתחום זה) רק שלושה מגדלים החזיקו בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מגדל שלום, שנבנה בשנת 1965 על חורבות הגימנסיה העברית הרצליה ברחוב הרצל בתל–אביב היה הראשון שבהם, והתנשא לגובה של 142 מטרים ו-36 קומות. מגדל שלום החזיק גם בתואר "גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון" במשך 14 שנים. בתואר המקביל בישראל החזיק המגדל 34 שנים, עד שאיבד את הבכורה לטובת מגדל עזריאלי העגול, שנבנה בשנת 1999 ומתנשא לגובה של 187 מטרים ו-49 קומות - גבוה ביותר מ-40 מטרים ממגדל שלום. מגדל עזריאלי החזיק בתואר שנתיים בלבד, עד בנייתו בשנת 2001 של מגדל משה אביב ברמת גן, המתנשא על 68 קומותיו לגובה של 244 מטרים. הבדלי הגבהים בין מגדל שלום למגדל עזריאלי העגול, ובינו לבין משה אביב, נחשבים לגדולים (45 ו-57 מטרים בהתאמה), כאשר על-פני 40 השנים האחרונות לא יותר משלושה מגדלים שונים החזיקו בתואר הבכורה. מפתיעה עוד יותר העובדה שההבדל בין המגדל הגבוה בישראל (מגדל משה אביב) למגדל השני בגובהו (מגדל עזריאלי העגול) הוא משמעותי מאוד. למרות זאת, כיום בתכנון רק מספר קטן של מגדלים אשר צפויים לעלות בגובהם על עזריאלי העגול, כך שככל הנראה בשנים הקרובות לא ייצא מגדל עזריאלי העגול מרשימת חמשת הגבוהים בישראל. מניחים כי עם סיום בניית טראמפ פלאזה טאוור בשנת 2010, יזכה גורד שחקים זה בבכורה, וייטול ממגדל משה אביב את תואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". עד שנות ה-90 נבנו לא מעט גורדי שחקים גבוהים בישראל, ביניהם מגדל אשכול בחיפה, מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי מתחם הבורסה שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום. מתוך רשימת 30 המגדלים הגבוהים בישראל, רק חמישה נבנו לפני 1995, ומתוך עשרת הגבוהים, שבעה נבנו משנת 2000 ואילך. [עריכה] שנות השישים במהלך שנות ה-60 הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו מצודת זאב, בית אל על בתל אביב, בניין עיריית תל אביב, בית מנורה, מגדל אגד בחיפה ומגדל שמשון בבורסת היהלומים ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת 1965 נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו. [עריכה] הקמת בורסת היהלומים אזור בורסת היהלומים ברמת גן מוכר בישראל במיוחד בשל הריכוז הגבוה של גורדי שחקים שבו. אזור זה כולל ארבעה מבנים אשר שייכים ישירות לבורסת היהלומים, ועוד מבנים ומגדלים רבים המשמשים לצורכי משרדים, מלונאות ומעט מגורים. מגדל שמשון, שהוקם בשלהי שנות ה-60 וגובהו 79 מטרים הכוללים 23 קומות, הוא היום למעשה השישי בגובהו באזור בורסת היהלומים. למעלה מ-160 מטרים מפרידים בינו לבין מגדל משה אביב, המגדל הגבוה בבורסת היהלומים ובישראל בכלל. מגדלי אזור הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – 1978, מגדל יהלום (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – 1989, מגדל שרתון סיטי טאוור – שנת 2000 ומגדל שער העיר, שנפתח בשנת 2002. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור. [עריכה] שנות השבעים שנות ה-70 לא הפיקו מספר רב של גורדי שחקים מוכרים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים וביניהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ודן פנורמה. בירושלים נבנה מגדל קראון פלאזה (1973) הנחשב למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים. בחיפה הוקם בשנת 1978 מגדל אשכול, שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת 2002 לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של אוניברסיטת חיפה, היה מגדל האוניברסיטה הגבוה ביבשת אסיה עד שנת 1989, והוא עדיין המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או הקריות. [עריכה] שנות השמונים שנות ה-80 אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין לא מסיבית כמו בהתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו דיזנגוף סנטר ומגדליו, בניין מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, וכן מגדלי פנורמה המפורסמים על הכרמל שבחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה לכל חלקי הארץ כבעשור שלאחר מכן. שנות ה-90 ושנות ה-2000 גרף המתאר את כמות גורדי השחקים מעל 25 קומות על פי שנות סיום הבנייה מאז שנות ה-90. השפעות שגשוג או מיתון כלכלי, ניתן לראות רק כשלוש שנים לאחר התרחשותם עקב זמן הבנייה הארוך.החל מאמצע שנות ה-90, בזכות שגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר. להשוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד 1998 נבנו בישראל פחות מ-10 גורדי שחקים מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים 1999 ו-2000, עם שגשוג ענפי ההיי טק וענפים אחרים, נסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים. לקראת סוף שנת 2000, עם ההתפוצצות העולמית של בועת האינטרנט והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת אינתיפאדת אל אקצא, ותחת השפעת פיגועי ה-11 בספטמבר ב-2001, נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה בביטול התוכנית לבניית מגדל אגד, שהיה מתוכנן להתנשא לגובה של למעלה מ-300 מטרים ולגרוף את תואר הבכורה הישראלי. לקראת שנת 2005, עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלו מיזמי בנייה שאפתניים לחזור לחיים, הומשכה בנייתם ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כ-3 שנים), את תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה ניתן יהיה לראות באופן משמעותי רק בשנים 2007, 2008 ואילך, עם סיום בנייתם של עשרות גורדי שחקים חדשים וגבוהים יותר מבעבר. אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות בפרוורים וביישובים באזור. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם שלושת מגדלי צמרת ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית "פארק צמרת".
היום (מיועד לכל אלה שמזלזלים בייחודה של העיר תל אביב ובייחודה של ישראל בתחום זה) רק שלושה מגדלים החזיקו בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מגדל שלום, שנבנה בשנת 1965 על חורבות הגימנסיה העברית הרצליה ברחוב הרצל בתל–אביב היה הראשון שבהם, והתנשא לגובה של 142 מטרים ו-36 קומות. מגדל שלום החזיק גם בתואר "גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון" במשך 14 שנים. בתואר המקביל בישראל החזיק המגדל 34 שנים, עד שאיבד את הבכורה לטובת מגדל עזריאלי העגול, שנבנה בשנת 1999 ומתנשא לגובה של 187 מטרים ו-49 קומות - גבוה ביותר מ-40 מטרים ממגדל שלום. מגדל עזריאלי החזיק בתואר שנתיים בלבד, עד בנייתו בשנת 2001 של מגדל משה אביב ברמת גן, המתנשא על 68 קומותיו לגובה של 244 מטרים. הבדלי הגבהים בין מגדל שלום למגדל עזריאלי העגול, ובינו לבין משה אביב, נחשבים לגדולים (45 ו-57 מטרים בהתאמה), כאשר על-פני 40 השנים האחרונות לא יותר משלושה מגדלים שונים החזיקו בתואר הבכורה. מפתיעה עוד יותר העובדה שההבדל בין המגדל הגבוה בישראל (מגדל משה אביב) למגדל השני בגובהו (מגדל עזריאלי העגול) הוא משמעותי מאוד. למרות זאת, כיום בתכנון רק מספר קטן של מגדלים אשר צפויים לעלות בגובהם על עזריאלי העגול, כך שככל הנראה בשנים הקרובות לא ייצא מגדל עזריאלי העגול מרשימת חמשת הגבוהים בישראל. מניחים כי עם סיום בניית טראמפ פלאזה טאוור בשנת 2010, יזכה גורד שחקים זה בבכורה, וייטול ממגדל משה אביב את תואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". עד שנות ה-90 נבנו לא מעט גורדי שחקים גבוהים בישראל, ביניהם מגדל אשכול בחיפה, מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי מתחם הבורסה שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום. מתוך רשימת 30 המגדלים הגבוהים בישראל, רק חמישה נבנו לפני 1995, ומתוך עשרת הגבוהים, שבעה נבנו משנת 2000 ואילך. [עריכה] שנות השישים במהלך שנות ה-60 הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו מצודת זאב, בית אל על בתל אביב, בניין עיריית תל אביב, בית מנורה, מגדל אגד בחיפה ומגדל שמשון בבורסת היהלומים ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת 1965 נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו. [עריכה] הקמת בורסת היהלומים אזור בורסת היהלומים ברמת גן מוכר בישראל במיוחד בשל הריכוז הגבוה של גורדי שחקים שבו. אזור זה כולל ארבעה מבנים אשר שייכים ישירות לבורסת היהלומים, ועוד מבנים ומגדלים רבים המשמשים לצורכי משרדים, מלונאות ומעט מגורים. מגדל שמשון, שהוקם בשלהי שנות ה-60 וגובהו 79 מטרים הכוללים 23 קומות, הוא היום למעשה השישי בגובהו באזור בורסת היהלומים. למעלה מ-160 מטרים מפרידים בינו לבין מגדל משה אביב, המגדל הגבוה בבורסת היהלומים ובישראל בכלל. מגדלי אזור הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – 1978, מגדל יהלום (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – 1989, מגדל שרתון סיטי טאוור – שנת 2000 ומגדל שער העיר, שנפתח בשנת 2002. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור. [עריכה] שנות השבעים שנות ה-70 לא הפיקו מספר רב של גורדי שחקים מוכרים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים וביניהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ודן פנורמה. בירושלים נבנה מגדל קראון פלאזה (1973) הנחשב למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים. בחיפה הוקם בשנת 1978 מגדל אשכול, שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת 2002 לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של אוניברסיטת חיפה, היה מגדל האוניברסיטה הגבוה ביבשת אסיה עד שנת 1989, והוא עדיין המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או הקריות. [עריכה] שנות השמונים שנות ה-80 אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין לא מסיבית כמו בהתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו דיזנגוף סנטר ומגדליו, בניין מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, וכן מגדלי פנורמה המפורסמים על הכרמל שבחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה לכל חלקי הארץ כבעשור שלאחר מכן. שנות ה-90 ושנות ה-2000 גרף המתאר את כמות גורדי השחקים מעל 25 קומות על פי שנות סיום הבנייה מאז שנות ה-90. השפעות שגשוג או מיתון כלכלי, ניתן לראות רק כשלוש שנים לאחר התרחשותם עקב זמן הבנייה הארוך.החל מאמצע שנות ה-90, בזכות שגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר. להשוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד 1998 נבנו בישראל פחות מ-10 גורדי שחקים מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים 1999 ו-2000, עם שגשוג ענפי ההיי טק וענפים אחרים, נסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים. לקראת סוף שנת 2000, עם ההתפוצצות העולמית של בועת האינטרנט והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת אינתיפאדת אל אקצא, ותחת השפעת פיגועי ה-11 בספטמבר ב-2001, נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה בביטול התוכנית לבניית מגדל אגד, שהיה מתוכנן להתנשא לגובה של למעלה מ-300 מטרים ולגרוף את תואר הבכורה הישראלי. לקראת שנת 2005, עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלו מיזמי בנייה שאפתניים לחזור לחיים, הומשכה בנייתם ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כ-3 שנים), את תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה ניתן יהיה לראות באופן משמעותי רק בשנים 2007, 2008 ואילך, עם סיום בנייתם של עשרות גורדי שחקים חדשים וגבוהים יותר מבעבר. אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות בפרוורים וביישובים באזור. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם שלושת מגדלי צמרת ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית "פארק צמרת".