ברית מילים
איך אני עושה כדי לא לשכוח את המילה הזו. קיימק... כל פעם, חמש דקות אחרי שהיה אומר, הייתי שוכח... היה יוצא לי קיימן... קלמן...מייקק... כל מיני... רק קיימק מעולם לא הצלחתי לבטא. אז עכשיו אני רושם לי את זה, ביומן. קיימק. ובכל זאת, תיכף יוצא לשוק; ואני מניח ששוב לא אזכור. אז תראה. את המתכון הנצחי יש לי אותו כבר שנים. וראית שהוא חם וריחני. ובכיף מוכן להכין. רק מי זה ה``עוד מי``. מסתוריים נהייתם לי כאן. מה... אי אפשר כבר להגיד? ואם זה סודי... אין מייל? ובקשר להסבר. המתנה הראשונה ההיא, אהבתי אותה. דיברה אליי. אבל זה לא רק זה. זה כאילו נכתב על ידי נשמה מסויימת מאוד. ככה הרגשתי. ולכן שאלתי. ומשום מה, משום מה... יש לי תחושה שאינך זר, ואינך חדש כאן כל כך... סתם תחושה שכזו... אז אני משתף בה את כולם. הרי אחים אנחנו לא? אם כך... קפה? מתי שרק תרצה. עם הרבה קיימן.... אופס! קלמן... נו שיט! קיימק, קיימק. סקסופון
