סקסיזם מרומז בזמר העברי
"זמר שלוש התשובות" כבר נדון כאן פעמים רבות לאורך השנים, ונראה לי שאין מה להוסיף. אבל יש שירים אהובים ומוכרים, שבהם המסר הדכאני מוטמן בתוך דימוי ענוג ורומנטי, אולי הכותב עצמו לא מודע אליו כלל (בניגוד לאלתרמן, שקשה לי להאמין שלא הבין כמה קשים ופוגעניים החרוזים שלו ב"זמר שלוש התשובות").
המחשבה הזו באה לי בכל פעם שאני מאזין ל"ציפרים נודדות" של יורם טהרלב (ואפי נצר), ומגיע תור הבית:
הוא בנה לה קן מעשבים,
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים.
והוא שרק לה שיר של אהבה
והיא נתנה לו שי, נוצה מתוך זנבה.
יעני, הוא נותן לה שיר, פרי מוחו הפורה והיצירתי והרוחני, לא כואב בכלל, והיא נותנת לו נוצה מזנבה, חלק מגופה הגשמי והארצי, ומה לעשות, זה כנראה יכאב לה. ככה זה באהבה, בנות, רישמו לפניכן.
כן, אני יודע, יורם טהרלב איש נורא נחמד, ולא יעלה על הדעת.

"זמר שלוש התשובות" כבר נדון כאן פעמים רבות לאורך השנים, ונראה לי שאין מה להוסיף. אבל יש שירים אהובים ומוכרים, שבהם המסר הדכאני מוטמן בתוך דימוי ענוג ורומנטי, אולי הכותב עצמו לא מודע אליו כלל (בניגוד לאלתרמן, שקשה לי להאמין שלא הבין כמה קשים ופוגעניים החרוזים שלו ב"זמר שלוש התשובות").
המחשבה הזו באה לי בכל פעם שאני מאזין ל"ציפרים נודדות" של יורם טהרלב (ואפי נצר), ומגיע תור הבית:
הוא בנה לה קן מעשבים,
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים.
והוא שרק לה שיר של אהבה
והיא נתנה לו שי, נוצה מתוך זנבה.
יעני, הוא נותן לה שיר, פרי מוחו הפורה והיצירתי והרוחני, לא כואב בכלל, והיא נותנת לו נוצה מזנבה, חלק מגופה הגשמי והארצי, ומה לעשות, זה כנראה יכאב לה. ככה זה באהבה, בנות, רישמו לפניכן.
כן, אני יודע, יורם טהרלב איש נורא נחמד, ולא יעלה על הדעת.