סקס ברומנים רומנטיים

[מיה אחת]

סקס ברומנים רומנטיים

אני מנסה לכתוב כרגע את הרומן (הרומנטי) הישראלי הגדול (למגירה), וקצת מתלבטת בסוגיית הסקס. אין לי כ"כ בעיה עם מה שאני כותבת, ככלות הכל אני לא מייצגת שום מוסד לכתיבה רומנטית וזה גורם לי הנאה רבה (תרתי משמע), אבל תהיתי מהו בעצם המינון הנכון לסצינות סקס ברומן-רומנטי. באופן אישי, אני נותנת לגיבורים שלי להשתגל כמו שפנים, אבל אני תוהה אם זה לא היה מעיק עלי בספר-קריאה. אז זה מה שאני שואלת בעצם:

כמה סקס? סצינה אחת לספר? (אני מדברת על סצינות מפורטות, לא על סצינות: הוא נישק אותה בלהט - אוי, איזה סורגים יפים יש למיטה הזו/הם תינו אהבים משך כל הלילה). שתי סצינות? שלוש ומעלה (ע"ע ג´והנה לינדסי ושות´)?

מתי סקס? האם אחרי 100-120 (בדקתי את זה פעם) עמוד? סקס בפגישה הראשונה? או, עוד מוטיב, אישה פוגשת גבר מסתורי בבאר, הוא נותן לה את הזיון של הלייף וכעבור חודש היא פוגשת אותו בסדר פסח ומסתבר שהוא בעצם הארוס המדובר של אחותה?

האם סקס? אולי זה סתם עושה לכן נאחס?

מה כל זה אומר על הגיבורים שלנו?

 

[זיו25]

קשה באימונים, קל בקרב

הי, לפי דעתי, אף אחד לא צריך לקפוץ למיטה אחרי 34 עמודים. הכיף הוא להשאיר את הקוראים במתח שעולה וגובר, הנה הם כמעט נפגשו, כמעט התייחדו אבל... לא! משהו עצר בעדם , בעוד שהם היו ממש כבר שם. והם (הגיבורים) מצפים לפגישה הבאה, לנשיקה הגואלת... מכאן אני יכול לשמוע את הקוראת משתעלת... אני בעד לבנות את זה לאט לאט... בברכה, זיו.

 

[מיה אחת]

מובן לי העקרון,

אבל הצרה היא שבפראקטיקה, מה שקורה זה שהסופרת מקריצה תירוצים מתירוצים שונים למה לעזאזל לא להכניס את הגיבורים למיטה, ובשלב מסוים, זה פשוט הופך להיות טיפשי. כפי שכבר ציינתי בעבר, אני לא אוהבת גיבורות שמתנזרות. מאוד מטריד אותי הדימוי הנשי כפי שהוא משתקף ברומנים-רומנטיים. אף סופרת לא תאמר זאת במפורש, אבל אצל סופרות לא מעטות, החשק המיני, או לכל הפחות, קיום יחסי מין ללא אהבה, נתפס כסוג של.. מגרעת, חולשה? תאוותנות יתר? לגבר כמובן, מותר להזדיין כאוות נפשו. וכפי שנהוג לומר: נימפומנית היא אישה שחושבת על סקס בערך באותה תדירות שגבר חושב על זה. ועוד נקודה. ברור לי שכתיבה רומנטית היא תבניתית והאופן שבו הכותבת מוליכה את הקורא באזנו עד לרגע המיוחל הוא אחד מסימני ההיכר של הז'אנר.. אבל בסופו של דבר, מדובר בעוד שטיק, לא ספרותי אפילו. נראה לי שרומן טוב צריך לבסס את המתח המיני יותר מעל השאלה: מתי הם כבר יעשו את זה? אחרת ברגע שיש יחסי מין והגיבורים שבעו זה את גופה של זו, הסיפור מתחיל לייגע. הגענו לשיא.. ומה אז? (כמובן, עוד תירוץ קלוש להפריד בין הגיבורים. למרות שאנחנו נהנים מזה בכל מקרה).

 

[זיו25]

אוקי,

כמובן שלא הכל חייב להתבסס על סקס (כן, גבר כותב את זה). סקס יכול להיות תחנה בדרך לאיחוד (הלאומי?) שלהם, בדרך אל האושר האמיתי. סקס יכול להיות מגע חטוף , מעין נגיעה קטנה בדבר האמיתי, בדרך אל האושר. בברכה, זיו.

 

[ענתש]

בגלל זה אני לא אוהבת רומנים

שמתמקדים רק במערכת היחסים ואין להם שום סיפור (מותח ומעניין) מסביב. כי אז ברור מה יקרה בסוף. למרות הכל אני מעדיפה את בניית המתח, לא לשמור את הסקס לסוף, אלא לאמצע. זה אגב בכלל לא סותר את העובדה שלגיבורה מותר לפנטז, לחשוב על סקס ולנסות להשיג סקס (הגורם המפריע יכול ליות תלוי במישהו שלישי - בדיוק כשהם מתחילים להתקדם לאן שהוא מישהו מפריע). בכל מקרה - לדעתי מספיקה סצינה מפורטת אחת, אולי שתיים מקסימום. מודה ומתוודה שבספרים שיש יותר מזה אניפשוט מדלגת את התיאורים... זה חוזר על עצמו ומעצבן. אני לא מתכוונת שמספיק שהם יעשו סקס פעם אחת-שתיים, שיעשו כמה שבא להם, אבל בקצרה !

 

[אשת הנחש]

תקראי את

תקראי את הספר הנוכל של איריס גו´הנסן זה אחד הספרים הטובים בז´אנר מומלץ בחום

 

[אשת הנחש]

תנסי לקרוא רומנים היסטוריים

יש ז'אנר שלם של רומנים היסטוריים-רומנטיים שבו הגיבורים מקיימים יחסים רק לקראת סוף הספר והסיפור בעל הרבה יותר בשר עקב ההתמקדות בסיפור ההיסטורי כביכול מאשר במי עשה מה למי

 

[seeyou]

להכניס את הגיבורים למיטה../images/Emo24.gif

הגבול בין אומנות לפורנוגרפיה את רוצה לשנות סדרי העולם? נכון -יש לך תמונה יפה בכרטיס ביקור! ..."אף סופרת לא תאמר זאת במפורש"...נכון.... לא מסתדר רומנטיקה ופורנוגרפיה! רומנטיקה קשורה בדמיון של כול אחד-הרי לא כול הזוגות נהנות באותה תנוחה! ועוד דבר,בסרטי פורנו רואים גם את הגודל של הכלי לא חשוב ברמת השחקן! עוד דבר-רומנטיקה קשורה לבן אדם-התנהגות באופן כללי פורנוגרפיה קשורה רק לאבר מין בלבד! את יכולה לדמין "חלף עם הרוח" עם תוספות של "לדי צטרלי" או "פאני היל"? ..."לגבר כמובן, מותר להזדיין .."...סליחה? לזיין או להזדיין?

 

[מיה אחת]

ברור שאני יכולה לדמיין את רט

מזיין את סקארלט באינספור תנוחות שונות ומשונות וזה לא יגרע בדבר מהנאתי. אני לא חושבת שאירוטיקה ("אירוטיקה" אגב, ולא "פורנוגרפיה" נראה לי המונח המתאים יותר) גורעת מהרומנטיקה ולהיפך. לפעמים יש לסקס מקום בסיפור, לפעמים אין, אבל לרוב זוהי אותה דעה קדומה (הגורסת כי האירוטיקה גורעת מהרומנטיקה), שמונעת מלא-מעט מחברים לכתוב סצינות סקס שרק היו תורמות לעלילה. מין, כמו אכילה, כמו שינה, כמו דיבור, היא פעילות אנושית טבעית ולגיטימית. אם לגיטימי לכתוב מה הגיבורה אוהבת לקרוא, לגיטימי לא פחות בעיני לכתוב מהן התנוחות האוהבות עליה. סקס יכול להעיד על הגיבורים, לא פחות ואפילו יותר מאלפי תחומים אחרים שאף כותב לא יעלה בדעתו להעלים אותם כשהוא בא לכתוב רומן.

לגבר כנראה, מותר רק לזיין, שהרי נשים ברומן הרומנטי לא מזדיינות.. (לצערי), מכאן אני מסיקה שזוהי פעולה חד צדדית (כלומר, הגבר מזיין והאישה שוכבת על הגב ומניחה לו לבצע בה את זממו). "יש לך תמונה יפה בכרטיס ביקור!" - תודה. זוהי המדונה של מונק.

 

[seeyou]

מין, כמו אכילה היא פעילות אנושית !

בזה אני מסכים 100% !! הבעיה-כפי שאני רואה-שהופכים אותה ל"זלילה"!!!! מכניסים כול דבר בפה מבלי לבדוק את "ערך" הקלורי!! לפי גישתך,היו צריכים להכניס למבחני הבגרות גם יחסי מין(עיוני ומעשי)! ללמד עוד מגן ילדים איך "לאכול"...במיוחד את הבנות(בתוכנית "בישול",מאחר והבנים יכולים רק מאוחר יותר להשתתף בפעילות מעשית... האם זה רע? יכול להיות-שכאשר המין(יחסי מין) יהיו כמו "מנה פיצה" או פיצה משפחתית אז יהייה טוב על כדור הארץ...

 

[אשת הנחש]

נימפומנית לא חושבת כל הזמן על סקס

בתור נימפומנית מוצהרת אני חושבת שאת טועה נמפומנית לא חושבת על סקס כל הזמן כמו הגברים אלא זאת אישה שנהנית מסקס טוב והרבה יש הבדל

 

[מיה אחת]

הציטוט שהבאתי

(וזה היה ציטוט, כמובן, אלא שאין לי מושג של מי), נועד כדי להוכיח נקודה. אני בכלל לא בטוחה שהשימוש במונח "נימפומנית" הוא מדויק ומתאים. הלכה למעשה מדובר בטרמינולוגיה רפואית שהשתרבבה לשפת העגה, ודי סביר להניח שכשאני אומרת "נימפומנית" האסוציאציות שעולות בראשי שונות מהאסוציאציות החולפות בראשך כשאת משתמשת/שומעת את המילה. בקיצור- לנשים מותר לחשוב על סקס, לדבר סקס ולהנות מסקס והרבה (שומו שמים), בלי שאף אחד יקרא להן בשמות גנאי או יחשוב שמשהו פה לא תקין.

 

[תפוZית]

כמו לבקר אצל גניקולוג ../images/Emo18.gif

תחשבו רגע על החיים. אנשים מזדיינים. אף אחד לא מחשב את זה. אף אחד לא עושה מזה עניין. אישה פוגשת גבר. מוצא חן בעיניה והיא שוכבת איתו. במיטה, על השולחן או בספסל ציבורי. גבר פוגש אישה בבר. יש להם סטוף לילה אחד. וזהו. אבל יש את הספרים כדי להביא לנו אלטרנטיבה אחרת. שהם כל הגברים הם נשמות טובות ומיוסרות שממש צריכים לעמוד על האוזניים ולנבוח כדי שהאישה הסרבנית תיכנע להם, תשכב תחתם ותתבייש. תמיד מציגים שם את הגברים בתור דון ז'ואנים והנשים בתולות או נאנסו או היה להם גבר אחד. וכשסוף סוף יש אישה שהיא אישה אמיתית שיודעת לשלב בין קריירה, משפחה וחיי מין בריאים מציגים אותה בתור כלבה שחייבת אבל חייבת לחזור בתושבה אחרי שתפגוש את הגבר האחד והיחיד. נו, באמת! חוץ מזה, למה כמעט אף פעם לגיבורות אין חברות? למה לגיבורים אין חברים? מיה, אני חושבת שאת צריכה לכתוב כמה סצנות סקס שנראה לך שזה הגיוני. את יכולה לתת פירוט (מקיף ונרחב) לאחת שתיים או יותר וכל השאר פשוט לתת לקוראים להבין שהגיבורים שלהם הולכים להזיע (ולא במכון כושר). הרומנים הרומנטיים נעדרים רוב הזמן ציניות, שנינות והומור שזה חבל. הדמויות תמיד אותו הדבר. אני מציעה לך לשלב את זה בספר. תכתבי רומן מהפכני - רומן מהחיים!