לשאלתך, אני: א. בתולה ב. מאד מאד אוהבת חיבוקים (וזה אחד הדברים שהכי חסרים לי כשאני לבד, וזה המצב כבר יותר מדי שנים, וחיבוקים עם משפחה וחברים טובים מפצים על החסך באופן חלקי בלבד).
בקשר לבתולין - תלוי איך מגדירים את זה (סאב-טקסט - היה עם אישה, לא עם גבר). בקשר לחיבוק - אוהבת ביותר. והקטע עם ה"תתעוררו" מזכיר לי פעם אחת כשהלכתי לאיזה הופעה והייתי ממש עייפה והשיר הראשון היה שיר קצת שקט שחלק מהמילים היו "תתעוררי, תתעוררי", זה היה הזוי ואז נהייתי ערנית.
קרה לי סיפור הפוך - אני הלכתי פעם להופעה של אמן שלאלבומיו (הם בעלי אופי רגוע) נהגתי להאזין לפני השינה, ואז באמצע ההופעה אני מתחילה להרגיש שאני פשוט נרדמת בלי שליטה, למרות שממש לא הייתי עייפה... זה היה כמעט כמו הרפלקס המותנה של הכלבים של פבלוב...
חיבוק מאדם אוהב , ידיד או חברה קרובה זה הדבר הכי טוב לקבל במיוחד בזמן עצבות ,אפילו בלי מילים זה יכול לחולל נפלאות ולעודד ולעניק תחושה שאני לא לבד **כרגע ערים מה הבעיה ? מי שלא ער אני יכולה לסדר לו איזה משהו מאוד מאוד מעיר