סקרן אנכי (בנוגע למצב הפוליטי בצרפת והסיבות לכך)

[Harrington]

האם אלו שנוהגים לטעון שיש צורך (דחוף) בחוקה בישראל*, שזה חזות הכל ושאם רק הייתה כאן חוקה רוב תחלואי המדינה היו נפתרים, האם כל אלו קולטים ממה שמתרחש כרגע בצרפת שדווקא החוקה היא זו שיוצרת שם את הבעיה כולה?

למי שלא בקיא, עקב הוראות החוקה לא ניתן כרגע לקיים בחירות לפרלמנט, מה שמכניס את המדינה לסוג של קפאון פוליטי, כאשר הממשלה נפלה והחדשה שתיבחר/תמונה תצטרך לעבוד עם פרלמנט שלא תואם אותו.

אלמלא קיומה של חוקה או סעיף זה בחוקה, הפלת הממשלה הייתה כמובן בכל זאת עניין משמעותי, אבל לא כזה שיוצר בעיה שדופקת את המדינה לחודשים ארוכים (ויש הטוענים, פוגעים באירופה כולו הן בהיבט כלכלי והן בהיבטים נוספים).



* נזכיר באגב אורחא שעל-פי שיטת המשפט הישראלית יש חוקה בישראל, הגם שחוקה לא פורמלית.

 

[boriska1]

שכחת לציין שמשבר החוקתי קורה בצרפת לעתים קרובות מאוד, לאחרונה ב1962. בעיה.
היה רעיון לחוקק חוקי יסוד, שיהוו מעין חוקה. אבל הגמדים האנטיציונים, הגמדים של ביבי גם את זה הרסו.
אגב, הרעיון של חוקי יסוד, לא המצאה ישראלית. הועתק כמעט במדוייק מקנדה ושם עובד היטב.
בישראל לא ניתן לחוקק חוקה, מהרבה סיבות. אחת מהן, לא ניתן להגיע לקונצנזוס רחב, בעיקר בגלל הציבור האנטיציוני ההולך וגדל.

 

[Harrington]

שכחת לציין שמשבר החוקתי קורה בצרפת לעתים קרובות מאוד, לאחרונה ב1962. בעיה.
היה רעיון לחוקק חוקי יסוד, שיהוו מעין חוקה. אבל הגמדים האנטיציונים, הגמדים של ביבי גם את זה הרסו.
אגב, הרעיון של חוקי יסוד, לא המצאה ישראלית. הועתק כמעט במדוייק מקנדה ושם עובד היטב.
בישראל לא ניתן לחוקק חוקה, מהרבה סיבות. אחת מהן, לא ניתן להגיע לקונצנזוס רחב, בעיקר בגלל הציבור האנטיציוני ההולך וגדל.

פעם ב62 שנים זה "לעתים קרובות"?
בכל מקרה, כתבת דברים מעניינים אבל לא מצאתי התייחסות כלשהי לטענה העיקרית של שאלתי מהפוסט הפותח והיא העובדה שאך ורק עצם קיומה של חוקה (או סעיף בחוקה) היא זו שגורמת כעת (אמנם כהשלכה) לקפאון הפוליטי הקשה למשך חודשים ארוכים. כלומר על אף שיש כאן הצווחים שצריך חוקה ושכל תחלואי המדינה נובעות מהיעדר חוקה בישראל, חוקה זה לא חזות הכל ויכולה להיות בעייתית בדיוק כפי שיכולה להיות יעילה וחיובית.

לגבי חוקי היסוד והמצב בישראל, כאמור מעלה, מבחינה משפטית יש חוקה בישראל (שמורכבת מחוקי היסוד). זה הבסיס הדיוני לרוב החלטות בג"צ השנויות במחלוקת הרי. זה שיש מי שצועק שצריך חוקה ולא קולט שגם במצב הנוכחי יש לישראל חוקה, עניין של רדידות המתדיינים ובורותם .

 

[boriska1]

אכן יש מעטים מאוד, החושבי שזו העת לחוקה. נדמה לי ליברמן ונספחיו. לא חושב שזה על סדר יום בכלל.
היה רעיון למעין חוקה. כאמור הרעיון הועתק ב100% מקנדה. חוקי היסוד עצמם, הם גם בהשפעת חוקי יסוד של קנדה. אבל... כיוון שקל יחסית לשנות את חוקי היסוד, אכן מדי פעם הם משתנים לפי הצרכים הקואליציונים. שתי דוגמאות הזכורות לי: באחד מחוקי יסוד היה כתוב מספר השרים שיכהנו בממשלה, לזכרוני 18.צרכים קואליציונים, דרשו יותר מזה, שינו את החוק. דוגמא אחרת, יש חוק יסוד הלאום. התקבל תוך חילוקי דעות עמוקים. חחוק הנוגד חוקי יסוד אחרים. מחר תבוא ממשלה אחרת, יהיו לה צרכים קואליציונים אחרים , תשנה את החוק. לכן גם בתי משפט, מתייחסים בערבון מוגבל לחוקי יסוד כחוקים קונסטיטוציונים ובצדק.
חוזר, בארץ לא ניתן לקבל חוקה, חוקה מקבלים בקונצנזוס, אין קוצנזוס על כלום. בעתיד הלא רחוק, בן גבירים, סמוטריצ"ים, ביביסטים, "דוסים" למיניהם יהיו הרוב המוחלט בישראל, אכן אפשר יהיה לקבל חוקה, כרוחם. ואז נשאלת השאלה, על קיום מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ועל קיומה בכלל.
ובשוליים אעיר: נכון שפעם היו הרבה שרים בלי תיק? לא בא לי לחפש, אבל ממעמקי הזיכרון, יש איזה חוק האוסר למנות שרים בלי תיק, כנראה חוק יסוד. מה עושים? ממנים שרים לכל מני עניינים, או שר במשרד כלשהו.
הערה נוספת: חוקה לא מתאימה למדינות עם תרבות המזרח. גם לא מתאים המשפטהמקובל (COMMON LAW) שירשנו מהבריטים. מהרבה סיבות, פעם אולי ניכנס לזה יותר עמוק.

 

[Harrington]

בתי משפט, מתייחסים בערבון מוגבל לחוקי יסוד כחוקים קונסטיטוציונים ובצדק.

זהו שלא, כאמור מעלה . מבחינת מערכת המשפט הישראלית יש בישראל חוקה לא פורמלית (קרי חוקה שלא כתובה עם הכותרת הזאת) והיא מחייבת ככזאת לכל דבר ועניין. אלו כמובן אכן חוקי היסוד.

זה אל בסיס 'חוקה' זו (מומצאת?) זו שבית המשפט מנפיק את רוב פסקי הדין השנויים במחלוקת שלו (כבג"צ).

חוזר, בארץ לא ניתן לקבל חוקה,

אנחנו לא חלוקים במאומה ממה שכתבת (זולת אולי שלטעמי חוק יסוד: הלאום לא התקבל במחלוקת מיוחדת, אלא בהתקפה רל"בית חסרת כל מהות או עניין שכל כולה נבעה מהרל"ביות בלבד ולא משום דבר ענייני אחר).

הערה נוספת: חוקה לא מתאימה למדינות עם תרבות המזרח.

מה שניסיתי להראות בשרשור הזה, הוא שחוקה, בניגוד לדעה שרווחת כאן בפורום (ואולי דווקא בפורום המקביל), אינה חזות הכל. יש שם הטוענים שאם רק תחוקק חוקה בישראל, כל תחלואיה (מה שאומר מבחינתם בדרך כלל שלטון הימין ארוך השנים ) ייעלמו. היה שם השבוע מי שהגדיל לעשות ודיבר על הצורך ב'חוקה בהסכמה', כאשר ה"הסכמה" מבחינתו התבררה כ61 ח"כים מהשמאל הישראלי דווקא (או מהמחנה הרל"בי אם תרצה).
במקרה הזה של צרפת שהבאתי בתחילת השרשור, אתה למד על אירוע בו עצם קוימה של החוקה (או סעיף בחוקה אם תעדיף) מסבך את המדינה כהוגן. אמנם תחילת האירועים לא קשורה לחוקה, אבל תוצאותיהם כן. אך ורק בגלל החוקה המדינה הולכת לתקופה ארוכה של קפאון פוליטי ומתוך כך בעיה כלכלית, בעיה כלל אירופאית (למי שרואה את צרפת כאחת המדינות החשובות ביבשת) ועוד. אז אם במקום חוקה קשיחה היו שם 'רק' חוקי יסוד או שהסעיף הנ"ל היה מעוגן בחקיקה רגילה במקום בחוקה, המחוקקים היו תכנסים לשינוי הסעיף ופותרים את הבעיה על אף המחלוקות ביניהם.

 

[boriska1]

זהו שלא, כאמור מעלה . מבחינת מערכת המשפט הישראלית יש בישראל חוקה לא פורמלית (קרי חוקה שלא כתובה עם הכותרת הזאת) והיא מחייבת ככזאת לכל דבר ועניין. אלו כמובן אכן חוקי היסוד.

זה אל בסיס 'חוקה' זו (מומצאת?) זו שבית המשפט מנפיק את רוב פסקי הדין השנויים במחלוקת שלו (כבג"צ).

אנחנו לא חלוקים במאומה ממה שכתבת (זולת אולי שלטעמי חוק יסוד: הלאום לא התקבל במחלוקת מיוחדת, אלא בהתקפה רל"בית חסרת כל מהות או עניין שכל כולה נבעה מהרל"ביות בלבד ולא משום דבר ענייני אחר).

מה שניסיתי להראות בשרשור הזה, הוא שחוקה, בניגוד לדעה שרווחת כאן בפורום (ואולי דווקא בפורום המקביל), אינה חזות הכל. יש שם הטוענים שאם רק תחוקק חוקה בישראל, כל תחלואיה (מה שאומר מבחינתם בדרך כלל שלטון הימין ארוך השנים ) ייעלמו. היה שם השבוע מי שהגדיל לעשות ודיבר על הצורך ב'חוקה בהסכמה', כאשר ה"הסכמה" מבחינתו התבררה כ61 ח"כים מהשמאל הישראלי דווקא (או מהמחנה הרל"בי אם תרצה).
במקרה הזה של צרפת שהבאתי בתחילת השרשור, אתה למד על אירוע בו עצם קוימה של החוקה (או סעיף בחוקה אם תעדיף) מסבך את המדינה כהוגן. אמנם תחילת האירועים לא קשורה לחוקה, אבל תוצאותיהם כן. אך ורק בגלל החוקה המדינה הולכת לתקופה ארוכה של קפאון פוליטי ומתוך כך בעיה כלכלית, בעיה כלל אירופאית (למי שרואה את צרפת כאחת המדינות החשובות ביבשת) ועוד. אז אם במקום חוקה קשיחה היו שם 'רק' חוקי יסוד או שהסעיף הנ"ל היה מעוגן בחקיקה רגילה במקום בחוקה, המחוקקים היו תכנסים לשינוי הסעיף ופותרים את הבעיה על אף המחלוקות ביניהם.

אכן כן. בשיטת המשפט שלנו, משפט המקובל האנגלי, חוקה לא הכרחית. בעת הזו בטח שלא. אגב, בבריטניה אין חוקה.

 

[Harrington]

אכן כן. בשיטת המשפט שלנו, משפט המקובל האנגלי, חוקה לא הכרחית. בעת הזו בטח שלא. אגב, בבריטניה אין חוקה.

אכן לא הכרחית במיוחד. אולם גם אם נמצא בה דברים חיוביים שיצדיקו אותה, נראה שבעת הזאת, כמו שכתבת למעלה, אין היתכנות להגיע אליה. לא חוקה בהסכמה רחבה בכל אופן וחוקה שתתקבל ברוב מצומצם של חברי כנסת, לא נחשב כמצב טוב למדינה (אם כי השמאל בצביעותו בהחלט מסוגל להריץ רעיון כזה). כך נהג אגב גם בחקיקת חוקי יסוד מסוימים ומשני סדרי בראשית בישראל כמו חוקי היסוד של תחילת שנות ה90'.

נזכיר שרשמית הכנסת יושבת על כינון החוקה מאז זמן קצר אחר הקמתה. לא לחינם הוועדה הרלוונטית בתחום המשפט בכנסת נקראית 'חוק חוקה ומשפט'. פשוט לא מצליחים לקדם את זה. לא כמו שצריך בכל אופן (בהסכמה רחבה). ידועה אמרתו של חה"כ גפני בעניין שאמר, שגם אם היה מוצע להגדיר את תורת ישראל כחוקה הוא היה מתנגד לכך על אף אמונתו בתורה, מאחר ואין לדעת מה בג"צ יעשה מסעיפי החוק הזה. ברמת אמון (מוצדקת) כזאת, לך תבנה חומה.

 

[boriska1]

תיקון אחד: הכנסת, אפילו רשמית לא יושבת על כינון חוקה. שם הוועדה לא שונה.