סקרנות

סקרנות

רבותי המומחים - תוך כדי שיחה משפחתית עלה נושא ה-כפור מה הוא השורש של המילה ? למה לא כותבים את המילה "קפור" מלשון קפוא ? תודה לכל המומחים מתושלח הצעיר
 

גנגי

New member
אתה כופר בעיקר.

זה לא "קפור" מפני שהשורש של "קפא" הוא ק.פ.א. ולא ק.פ.ר., עד כמה שזה נשמע מפתיע. לעומת זאת השורש שחיפשת הוא כ.פ.ר., שבאמת איכשהו יש לו יותר אותיות שמשתלבות עם "כפור". לצערי אין לי בימים אלו מילון אטימולוגי לידי, ולכן לא אוכל לבדוק מה הקשר בין כפירה, כפר (=אזור לא אורבני) וכפור. מעניין שבערבית שני הראשונים קיימים גם הם (ואין קשר ביניהם, כנראה, למרות השורש המשותף), אבל "כפור" בשורש הזה לא קיים בערבית. מי למילון האטימולוגי - אליי!
 

אוֹחַ

New member
כפור הוא כיסוי/מעטה:

"וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" - הקב"ה מלמד את נח פרק בהלכות איטום.
"והנה על-פני המדבר,דק מחוספס--דק ככפור, על-הארץ" - המלצה להגשת מן (להגיש קר).
"ועשית שניים כרובים, זהב; מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפורת" - הכפורת היא מכסה ארון העדות.
 
ועוד בעזרת ה'

כ-פ-ר הוא שורש למשהו רחוק מהמרכז, כמו שהציפוי נמצא מסביב ולא בתוך הארון. הכפר נמצא רחוק ממרכז הישוב, הכופר רחוק מהודאה במציאות, מהיהדות, מאמונה, משהו קר נמצא רחוק ממקור חום (ולא ניתן לומר שגם משהו חם רחוק ממשהו קר, כי קור הוא חוסר בחום, ולא להיפך)
 
המילה נובעת מהמשמעות המקורית שלה

"לכפר" הוא לכסות (כמו כפורת שהיא עוטפת). דרשת ר' עקיבא "צדקה תציל ממות" הביאה למנהג לתת צדקה כדי להוסיף זכויות ולכפר על העבירות. יש כמה דרגות של "היפטרות" מהעבירות- יש כפרה- שהיא כיסוי העבירות, ויש נקיות- שמשמעותה שהעבירה ממש לא קיימת אלא הפכה לזכות, וזו מעלה גבוהה יותר. בכל אופן, המנהג הזה הוליד את מטבע הלשון "כופר נפש" שמשמעותו מתן כסף תמורת הצלת הנפש.
 

מוגג

New member
אז מה עדיף?

לחטוף שלשול בכפר נֹפש, או לשלשל כֹּפר נפש לחוטף?
 
למעלה