מצעד שירי המסע שלי...
מקום 10 - מים מתוך הבאר חוה זו חוה והיא תמיד מקסימה אותי עם הקול הרך והנוגה שלה. מילים פשוטות ותמימות "מים מתוך הבאר, לחם מתוך התנור" ובכל זאת כל כך הרבה קסם בשיר אחד. מקום 9 - ציפי פרימו - גזוז באופן אישי אני מטורפת על הלהקה הזו ועל כל מה שקשור אליה. כבחורה רווקה הסיפור העצוב של ציפי פרימו מולון שתפסה לה אוירון מאוד מאוד מדבר אלי, וגם הבחורון שזרק אותה והיא נאלצה לשוב הביתה. סיפור עצוב אך נוגע ללב. מקום 8 - התחדשות- עפרה חזה למען הגילוי הנאות אני הייתי ילדת ירדנה, אבל מאז שדניאלה המורה למוסיקה הכירה לי את השיר הזה בכיתה ב' אני מאוהבת בו. הקסם והתקוה הזו שאחרי החגים יתחדש הכל, והמשפט הכי מקסים "יתחדשו וישובו ימי החול", יש משהו יפה בזה שמצפים שהשגרה תתחדש. מקום 7 - ליל חניה - אפרים שמיר, חנן יובל וירדנה ארזי בתור ילדת ירדנה, ירדנה חייבת להיות תמיד צעד אחד לפני עפרה. אבל בלי קשר זה שיר מהמם שאני אוהבת לזמזם לעצמי כשאני נכנסת לתל אביב (למי ששואל אני אשקלונית). זו עיר של "אין חניה ואין כניסה בז'בוטינסקי" (תנסו לשיר את המשפט הזה במנגינת פזמון השיר המקורי). שיר שתמיד מעלה לי את מפלס מצב הרוח בנסיעות. מקום 6 - התחלה חדשה - בנזין לדעתי זה שיר מסיבות הסיום האולטימטיבי. נותן הרבה תקוה ומחזק ותמיד תמיד כיף להאזין לו מקום 5 - רכבות - דני רובס לדעתי השיר הזה פשוט גייר את ג'ון לנון ועשה לו עליה. יש משהו מקסים בלשמוע את הסיפור העצוב של הרצח של לנון בהקשר החוויה האישית של דני רובס שבדיוק עבר לדירה הקטנה שלו ליד ככר דיזינגוף. שיר שמעורר מחשבות ואני הכי אוהבת לשמוע אותו ברכבת. מקום 4- יונתן סע הביתה -אושיק לוי אני עוקבת בדריכות אחרי כל מה שקשור לחבורת לול. קראתי עליהם ספרים, "חומר טוב" של יונתן גפן הוא אחד הספרים שעושים לי הכי נעים בלילות לבנים. מילים פשוטות שמספרות על חברות כל כך אמיתית בין יונתן (גפן) שהחליט לנדוד ללונדון, לבין שלום חנוך. כל כך הרבה פרטיות שנחשפת בשיר אחד. מקום 3 - אתה לי ארץ - ירדנה ארזי שוב אנחנו חוזרים למלכה האם
. אני לא מכירה שיר אהבה יותר גדול מזה. היחיד שאולי יכול להשתוות אליו הוא סליחות של יהודית רביץ. שיר אהבה מרגש על אהבה אמיתית ללא תנאים. "אתה לי ארץ אבודה לנצח, אך שורשיך כבר בתוך תוכי". מילים עצובות, אך מקסימות. מקום 2 - רוחות הצפון - אהוד בנאי השיר הזה ליווה אותי בכל כך הרבה פרידות, ובכל כך הרבה ימים עצובים. תמיד מצא נחמה בבלוז הקסום הזה של אהוד בנאי שנפרד מחברתו על גשר, היה קר ולא היה לו מעיל. "היא הלכה אליו להתנחם בזרועותיו ואני המשכתי הלאה לבדי". שיר שמשדר חוזק, למרות הלב שכואב. מאותם השירים שאתה מצליח להבין רק אחרי שאתה באמת חווה פרידה. ובכל זאת שיר שמשמח, ומעלה את מצב הרוח גם בימים אפורים וגם בימים שמחים יותר. ובמקום הראשון (טו טו טו טו טווווווווווווווווווווווווווווו) אחרי עשרים שנה - שמוליק קראוס אין דבר יותר יפה ממסע של איש עם הגיטרה שלו. "את שוב מתכוונת, מבין המיתרים לטוב שבשירים, עוד לא נכתב". שיר שמדבר על שלמות עם עשיה וגם על שאיפה להגיע להישגים גבוהים יותר.אחד השירים שמנחים אותי מילדות. ובכלל, שמוליק קראוס הוא אחד האמנים הגדולים.
