סקר: איזה הפרש הכי כדאי בין אחים

[ofergali]

סקר: איזה הפרש הכי כדאי בין אחים

 

[אמא של א וגם של ר]

כמספר המשפחות כך מספר הדעות../images/Emo8.gif

 

[עינבלית]

ההפרש בו הטבע נותן לך להרות וללדת

 

[yaelia]

מסכימה בחום

 

[ו שתי]

לפי התיאוריה הזו מצבי היה עגום למדי

 

[עמית@]

לפי התיאוריה הזו לא היו לי ילדים...

 

[T noki]

לצורך הענין גם רופאים ותרופות זה

סוג של טבע לא? (חלק מהטבע?

)

 

[עמית@]

הנדסה גנטית ../images/Emo3.gif

 

[ענתש]

../images/Emo4.gif לפי התאוריה הזו אני הייתי בצרות

לדעתי היו לי איזה 5 עד עכשיו (נשואים 5 שנים, נגיד היה מקסימום יוצאלי הפרש של שנה

)

 

[יעל מטיילת]

אני ואחי בהפרש עשרה וחצי חודשים

ראו הוזהרתן!

 

[yaelia]

אני לא יודעת מה הטבע יגיד הפעם

הלל כבר בן שנה וחמישה חודשים והוא עדיין לא אמר כן. אני מאותן שאין סיבה רפואית מספקת ללמה הן לא נכנסות להריון. מבחינתי הללי היה נס וכל אחד שיבוא אחריו יהיה נס גם. אם ההבדל יהיה שנתיים+ או חמש+ וגם אם בכלל לא, אני מקבלת את זה באהבה. בגלל זה הסכמתי בחום עם ענבלית ולא כדי לפגוע במי מכן.

 

[ענתש]

זה ממש אישי... אני תכננתי שנתיים.

בפועל ? לא יצא מכל מיני סיבות. עכשיו אני די שמחה כי כשאני משווה את נגה בגיל שנתיים לנגה של עכשיו (בת שלוש, בעוד חודש-חודש וחצי בערך היא תהיה אחות גדולה) אז עכשיו הרבה יותר טוב ואני חושבת שהחוק שלי לפעם הבאה יהיה - לעשות עוד אחד רק כשאת הראשון אפשר להשאיר לחמש דקות בלי השגחה בחדר והוא לא יזיק לעצמו. שנתיים זה בדיוק הגיל שזה לא מתפשר - כלומר, טכנית הם יכולים הכל אבל אין להם את היכולת לשפוט מה טוב ומה רע להם (או לדברים השרויים בחדר

). אומרים "כל עכבה לטובה", טוב, הייתי שמחה אם העכבה לא היתה קורית אבל בכל זאת יצא לטובה

 

[ט ו ל י ל ה]

אותו כנ"ל אצלי. אותה עכבה (לא טובה

אבל לטובה). אנחנו עם הפרש של שלוש וארבעה חודשים בין השתיים וזה נפלא. רואה את אחי עם הפרש של שנה וחצי. גהנום. אבל כאמור, מספר הדעות כמספר הבנות וזה כל כך אישי. אנחנו גדלנו ארבעה ילדים בהפרשים של שנה ושלושה חודשים אחד משני ותמיד חשבתי שזה מה שאני רוצה. עד שהפכתי אמא. פתאום לא התאים לי. כששירה הייתה בת שנה ושלושה נכנסתי להיריון וממש נכנסתי לדיכאון מזה. אח"כ באה הפלה - זה לא כיף בכלל אבל יצא לטוב. אז אצלי ההפרש הוא גדול ואני מברכת על כל רגע.

 

[T noki]

זה ממש אישי לכל משפחה

אני תמיד דמיינתי לי הפרש של שלוש שנים. אני מניחה שזה יהיה יותר מזה (טוב, נו, עודדי בן שנתיים ו-5 חודשים עכשיו אז 3 שנים כבר לא יהיה), אבל פחות או יותר 3-4 שנים. יש יתרונות ויש חסרונות להפרש קטן או גדול.

 

[דמעות של מלאכים]

ההפרש שנכון לכם הוא ההפרש הנכון

אנחנו רצינו הפרש גדול וכך יצא - נועה נולדה כשסיון היתה בת 4. זה לא קל במיוחד, אבל עדיף (לפחות לנו) מהפרש קטן.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

אין לזה תשובה ../images/Emo3.gif

זה תלוי במשפחה, בילדים עצמם, בכמה ילדים יש, בהורים, באיך ההורים מנתבים את יסי הילדים, בסביבה, ב 1000 דברים שאי אפשר לחזות אותם. תעשו מה שנראה

לכם

נכון, אין שום ערובה ושום סיבה שמשהו שנכון במקרה אחד יהיה נכון גם במקרה אחר.

 

[swann]

ההפרש שמתאים לשני בני הזוג

אחרי שיחות לא מעטות בנושא עם האיש הגעתי למסקנה שלבד אני לא יכולה להחליט

<ולעולם לא אעשה מחטף או "תאונה"> אצלינו היה תכנון. רצינו יחד 3.5 שנים (אחרי מו"מ כי הוא רצה 4). ולי התחיל לחזור החשק לעוד ילד קצת קודם. מה לעשות, לא חושבת שיש לי שליטה בעניין הזה אבל המשכנו לדבר על זה בחופשיות והחלטנו לנסות קצת לפני ה"תכנון המקורי" כי לעולם אי אפשר לדעת כמה זמן שוב יקח להכנס להריון ואיך ילכו הדברים. בפועל נכנסתי להריון באופן לא מתוכנן מצד שנינו אבל רצוי ביותר 5 חודשים לפני שרצינו להתחיל לנסות אבל ההריון לא החזיק מעמד. ועכשיו, אחרי שזה נגמר, בוער לשנינו להרות שוב ולא לחכות למועד המתוכנן. והולכים עם מה שמרגישים

. זה לא תמיד צפוי והכל צריך לקרות בשיתוף פעולה. בכל מקרה בהצלחה בכל החלטה שתקחו

 

[swann]

ועוד משהו

כל אחד והנסיון שלו. האיש רצה הפרש גדול כי אחיו הקטן הגיע שנתיים ו-4 חודשים אחריו. אמא שלו היתה בשמירת הריון חלק מהזמן והוא מרגיש שחלק מהילדות שלו בתור הקטן קצת נלקחה ממנו. לא באופן טראומתי אבל הוא היה מעדיף שהבת שלנו תקבל יותר בתור יחידה כמה שיותר זמן. אני לעומת זאת לא רוצה להגיע למצב של 4.5 שנים כי זה ההפרש ביני לבין אחי הגדול ואנחנו רבנו מאוד חלק גדול מתקופה הילדות וההתבגרות שלנו. למרות שהמצב שונה, כי יש לנו בת בכורה והדינמיקה שונה משני המצבים שחווינו. אבל צריך לקחת בחשבון כל רגש ודעה שמגיעה משני הצדדים בעניין הזה ולהגיע לפשרה אם יש ספק מתי זה מתאים לשניכם.

 

[עכשיו אמא של גל]

לא קראתי את כל השירשור אז אולי אני

טועה אבל איכשהו נראה לי שאני במיעוט שבכלל לא חושב על ההפרש מנקודת ה"נכונות" לילדים אלא לי!!! כשלי יהיה כוח להתחיל הכל מהתחלה אז יהיה לי עוד ילד!!!

 

[קארין29]

גם אני חושבת כמוך

את הילד השני ילדתי בהפרש של 6 שנים מהגדול כי לפני כן לא הייתי מסוגלת לחשוב על לחזור לתקופה הקשה של גידול תינוק ופעוט. ואפילו עם ההפרש הזה זה לא קל - הגדול מקנא ולהתחלק בין שני ילדים זה לא פיקניק, לפחות לא בשלב זה (ילדתי לפני שבועיים וחצי). בכל אופן אני שמחה שחיכיתי ולא נכנעתי ללחצי הסביבה, כי החוויה כעת שונה מאוד לטובה עבורי לעומת הפעם הראשונה ואם לא הייתי מחכה מספיק לא היתה לי הסבלנות הנדרשת לטובת התינוק. מסקנה = מה שטוב לאמא - טוב לתינוק. ואני מדגישה לאמא, לא לאבא. לדעתי זו קודם כל החלטה של האישה כי היא זו שצמודה הרבה יותר לתינוק בהתחלה ולכן צריכה להרגיש מוכנה להשקעה ולתלות האינסופית, ויסלחו לי כל הגברים השוויוניים....