זה התחיל ב 1973
כשהייתי בן 5, הלכתי בפעם הראשונה למשחק פוטבול. גרתי אז באן-ארבר מישיגן. שני הורי עשו אז את הדוקטורט באוניברסיטת מישיגן. אבא שלי קנה מנוי למשחקי הבית של הוולברינס וכל שבת שהיה משחק בית היינו הולכים, יחד עם (אז) עוד 105,000 צופים נלהבים אחרים ש99.9% מהם גם אוהדי מישיגן. במשחק הראשון בספטמבר 1973 מישיגן ניצחה את סטנפורד בתוצאה 47 - 10. המשחק הבא היה כעבור שבוע, ומישיגן ניצחה את נייבי 14 - 0. המשחק השלישי נדמה לי היה מול אורגון 24 - 0 ובקיצור - כל משחקי הבית (ואגב גם משחקי החוץ) הסתיימו בנצחונות, עד המשחק מול אוהיו סטייט (כבר סיפרתי על כך בפורום בפעם קודמת) שהסתיים בתיקו 10 - 10. גם בעונה הבאה (1974) מישיגן ניצחה את כל משחקי הבית (תוצאות נבחרות שאני זוכר: 21 - 7 מול מישיגן סטייט, 52 - 0 מול נייבי, 51 - 0 מול פארדו, 49 - 0 מול מינסוטה). בקיצור התאהבתי בפוטבול מעל הראש, ובמישיגן וולברינס בפרט. כיום אגב כבר נכנסים למישיגן סטיידיום (ה"ביג האוס", שהוא הגדול בכל אצטדיוני הפוטבול בארה"ב) למעלה מ112,000 צופים, ומשחקי הבית של הקבוצה הם "סולד אאוט" כבר 32 עונות ברציפות.