כל אחד חי בעולם משלו ולדעתי-ארוך
אתה צודק במחשבה שלא צריך להסתכל על "מקובל" ועל "צריך" וזה לא מוזר בעיניי. יש הורים שחושבים שהם מחנכים טוב אבל הם לא. אתן לך דוגמא: 1. בת דודה של בעלי יש לה 5 ילדים , אין לה כסף להחזיק אותם והם כל הזמן סוחטים מההורים-שלא יודעים להגיד לא למרות שגם הם בחובות הם נותנים לילדים שלהם, המשפחה הזו כל הזמן משאירה את הילדים שלהם אצל ההורים, בכל הזדמנות ויש להם ילדים קשים ומופרעים, ההורים לא חינכו אותם, לא שמו להם גבולות כל מה שהם רצו הם קיבלו וכל מה שהתחשק להם לעשות ההורים לא סירבו.זה חינוך גרוע בעיניי. 2. יש הורים אחרים שאני מכירה שהם נותנים לילדים של הם כל הזמן תעסוקה-כל היום חוגי העשרה והילדים נהנים והכל אחלה אבל אין להם את התשומת לב האישית מההורים, ההורים לא מדברים איתם, לא משחקים איתם.בעיני זה חיוני לשחק עם הילד כי דרך המשחק 1-הילד קונה הרגלים נכונים 2- זה מחזק את הקשר שלו עם ההורים שלו. 3. לעומ"ז אח של בת דודה של בעלי(מאותה משפחה אבל כ"כ שונים) הוא גרוש והתחתן שנית עם גרושה.אשתו היתה צעקנית ובעלה של אישתו הנוכחית היה אלים והכה אותה.כיום הם חיים יחד ומאושרים מאוד, הזוגיות שלהם היא דוגמא בעיניי. מה שרציתי לומר בזה שהילדים שלהם זה ערבוב.3 הראשונים שזה בת בת 9 ותאומים זה של האמא מנישואיה הראשונים ויש עוד 2 שהם שלהם-תינוק וילדה בת 3.הילדים שלה הגיעו מאוד מופרעים ובתקופה הראשונה היה להם מאוד קשה להסתגל ל"אבא" החדש שלהם , אבל ההורים מאוד רצו להבנות מחדש ולכן יום אחד כשהם נסעו ברכב והילדים השתגעו , וניסו להרגיע אותם אבל הם לא היו ממושמעים.האבא החדש שלהם פשוט נתן לכל אחד סתירה ואמר אם אני שומע עוד רעש אחד עד סוף הנסיעה אויי ואבויי לכם.ומאז הילדים האלו מתחנכים אצלו והם חולים על האבא הזה-הם לא רוצים ללכת אפילו לאבא האמיתי שלהם.האבא הזה שם להם גבולות מצד אחד ומצד שני הוא יודע לאהוב אותם והתאומים למשל מתים על הילדים הקטנים יותר שבעצם קשורים אליהם רק מצד האמא, הם מטפלים בהם ועוזרים לאמא שלהם המון בהכל. הם מהווים דוגמא בעיני בהמון דברים.להשתנות אחרי גירושין זה נורא קשה ולחנך ילדים מחדש זה עוד יותר מורכב.. אבל רואים שעם קצת יכולת והרבה רצון אפשר להצליח.
