סקר- האם האמהות הפכה אתכן ליותר

[אמא של שירה1]

סקר- האם האמהות הפכה אתכן ליותר../images/Emo7.gif

רגשניות. אני מוצאת את עצמי מתרגשת ובוכה מכל מיני דברים שבעבר לא השפיעו עליי, אפילו הודעות פה בפורופ לפעמים מעלות דמעה האם זה קרה גם לכן מאז האמהות או שזו רק אני?

 

[rachell]

רגשנית? בטח

חודשיים אחרי הלידה של מיקה הקראתי לבר את הסיפור פולטו הכלת ממגידו הגענו לשלב של הרפת שגדי נכנס ואני פרצתי בבכי ברוב התרגשות (באמת) .. אכן גם היום משיר סיפור מראה שמים יפה ואני מתחילה בפנים .....

 

[שירלי של תומר]

לא, אני תמיד הייתי ../images/Emo7.gif שכזו ../images/Emo3.gif

אני בוכה תמיד גם מעצב גם מהתרגשות וגם משימחה. אני יכולה למלא את הכנרת עם הקלות שאצלי זולגות הדמעות. אולי הנושאים שמרגשים אותי קצת התחלפו אבל סה"כ הייתי ונשארתי בכיינית-רגשנית... מה שכן, בהריון זה החריף (בגלל ההורמונים...). שירלי.

 

[_גלית_]

שירלי... ההודעות שלנו הגיעו ביחד

(התעכבתי כי לא עלו לי האייקונים) וראיתי ששתינו התנדבנו למלא את הכנרת... כמה פטריוטי

וידידותי לסביבה מצידנו...

 

[שירלי של תומר]

../images/Emo6.gif

 

[_גלית_]

אני הייתי מאז ומתמיד בכיינית "קלה"

אבל מאז ההריון... חבל על הזמן... הייתי יכולה להעלות את מפלס הכנרת... וכן, גם אני חופשי מתייפחת מדי פעם מול הודעות בפורום. בכי אחד זכור לי במיוחד: ישבתי עם תומר בגינה (הוא היה בן ארבעה חודשים בערך) ופתאום הוא חייך אלי מין חיוך כזה אל תוך הנשמה, כאילו אומר "אמא, אני מבין אותך", וטראח! נפתחו ארובות העיניים... איזה כייף!! ומעניין שדווקא בלידה ומיד אחריה לא בכיתי (רק איזה יום אחריה)..

 

[מיכל153]

אני חושבת שהתחשלתי יותר.

קודם הייתי בוכה על עצמי יותר. היום על הילדים, אבל גם איתם מתחשלים במשך הזמן. ביי מיכל153

 

[רותי ע]

עשית לי דה ז´ה וו ../images/Emo8.gif

תקראי את זה .. כנראה שיש בזה משהו

 

[אילנה של יובל ומיכל]

זהו, שהשאלה נראתה לי מוכרת...

אני מאלה עם גשם בעיניים. תמיד הייתי ותמיד אהיה, כנראה.

 

[טלי של גלי]

גם אני מממלאות הכינרת...

כל שטות מוציאה ממני נוזלים מלוחים. מה שכן, האימהות הפכה את הבכיינות לבררנית יותר. ואותי לאסרטיבית יותר. כשצריך להילחם, וקשה, אני לא ישר אבכה, אלא קודם אומר ואצעק ואדרוש, ואם צריך, אז אבכה.

 

[_גלית_]

גם אצלי הבכי ../images/Emo26.gif

לא פורץ כשצריך "לתפקד" אלא דווקא ברגעי נחת...

 

[אמא של קשת]

נורא

אני בחורה צינית ולא רגשנית. עכשיו אני מוצאת את עצמי בוכה כשאני קוראת (למשל) סיפורי לידה באינטרנט, או מדברים שהילדים אומרים/ עושים. זה לא היה קודם.

 

[Iris-1]

בטח. אני בוכה מכל שטות שלהן.

סיימו בית ספר אני בוכה, נפלה שן אני בוכה. התקדמנו צעד בזחילה אני בוכה. אוי איזה רגשנית נהייתי.

 

[לימור של עמית]

תמיד הייתי רגשנתי...האמהות

לימדה אותי להנות מדברים ממש פשוטים..לקבל דברים בפרופורציות הנכונות....

 

[שירי ל]

מאוד!!!

במיוחד כל אותם הדברים שתמיד אמרו לי - "כשיהיו לך ילדים תביני" אז היום יש לי ואני מבינה...

 

[אמיר.]

רותיייייייייייייייייייייייי

זה פורום אמהות ???? אני מתחיל באמת להרגיש לא רצוי

 

[רותי ע]

למה ?????????

אתה יודע איזה כבוד מקבל התרנגול בלול?

מה לעשות ורוב המשתתפים בפורומי הורים הם בד"כ משתתפות... ודווקא בגלל זה חשוב לנו (האמהות) לקבל את נקודת המבט של הצד השני (האבות). אז אתה מאוד מאוד רצוי

נכון בנות?

 

[לימור של עמית]

בטח אמירוש..אל תלך../images/Emo24.gif

 

[אמיר.]

טוב בסדר... ../images/Emo13.gif אז הנה הזוית שלי...

מאז שאני אבא (הייתי כותב ´הורה´ אבל זה קונטרה לשימוש ב´אמא´ כל הזמן) נהיתי יותר רגיש לכל מה שקורה לילדים בכלל. אני מתקשה לראות סרטים בו ילדים סובלים או לקרוא חדשות על יתמות (שלא לדבר על התעללות).. הלב שלי מתכווץ עוד יותר כי פתאום דמויות ילדי עולות בדימיון... אמא´לה !!! (אופס...

 

[רותי ע]

אתה יודע מה..

אני חושבת שגם בעלי ככה.ועוד הרבה אבות. הוא רק לא מראה את זה כמוני. אני יכולה להיות חופשי עם דמעות בעיניים. זה בסדר. אני אישה ומצפים ממני להיות רגשנית. אבל לא מגבר..