פסילת בן-זוג
מראה חיצוני:
שיניים עקומות לצורך העניין, תלוי עד כמה? תלוי כמה זה בולט ...
לאקס שלי שיצאתי עמו זמן רב, הייתה בעיה מאוד חמורה בשיניים וזה לא היה נראה טוב בכלל מבחינה אסתטית, התפשרתי איתו מהרבה בחינות, כי הייתה שם אהבה פשוט עצומה, א-ב-ל היום אני יודעת בוודאות שלא אתפשר על דבר כזה ואפסול באופן מיידי.
בעיקרון, לאף אחד אין שיניים מושלמות, אם מדובר בעיה מזעית ולא ממש חריגה אז אני מתעלמת מזה, אך אם זה נראה מזעזע מבחינה ויזואלית , אני כמעט בטוחה שאפסול .
מבטא כבד מדי, גם אפסול, זה פשוט לא עושה לי את זה.
גובה- אני אפסול בן זוג אם הוא נמוך ממני, למעשה, גם אם הוא בגובה שלי אני אפסול, ומנגד, אני גם אפסול גבוהים מדי, שלא יהיה גמד אבל גם לא עמוד חשמל. אני 170, ואני אוהבת אותם בטווח של 175-180. לא פחות ולא יות.
לא פוסלת- שמנמנים. למרות שאני עצמי רזה, אבל אין לי בעיה עם שמנמנים, כמובן בגבול הטעם הטוב, לא פוסלת על זה.
רזים מדי, לעומת זאת, נפסלים אוטומטית.
עקמת? שוב, תלוי באיזו דרגה, מה חומרת העקמת, עד כמה זה בולט, מין הסתם שאם זה בולט זה יפריע לי מאוד.
כיסא גלגלים? מאוד קשה לי לענות על זה... אבל אני לא חושבת שאכנס לזוגיות עם אדם שמרותק לכיסא גלגלים , אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל אני עונה באותנטיות ובכנות, לא מחפשת להתייפייף .
אם זה גבר שאני יוצאת איתו כבר שנים, נשואה לו ואוהבת אותו, אם חס וחלילה קוראת טרגדיה והוא מזדקק לכיסא גלגלים, במצב כזה לא אעזוב אותו, אבל כשמדובר בהיכרות חדשה , אבחר לא להכנס לזה מלכתחילה.
אישיות:
גברים שאנטיים מדי, אדישים, היפסטרים, כל אלו פשוט לא עושים לי את זה, מעופפים מדי, יבשים, לא מפרגנים .
שחצנים מדי- מגברים מתנשאים ושחצנים יורד לי באופן אוטומטי. מגלומנים, נרקיסיסטים , פשוט לא.
עצלן ובטלן? אפסול במיידי, למרות שאקס שלי היה מובטל, אך זה כי היו לו בעיות בריאותיות רבות, שוב, איתו הייתי סלחנית במיוחד אבל בזוגיות הבאה לא אתפשר על זה, לא אצא עם גבר שלא עובד.
אפסול בוודאות על - חוסר ביטחון, חוסר אחריות, מסתורין וחוסר פתיחות, שוביניזם.
מחלות עם פוטנציאל גנטי:
אני לא אתחיל לחפור לו באנמנזה שלו או בהיסטוריה הרפואית של בני משפחתו, וגם אם אדע בוודאות שיש במשפחתו אנשים הנושאים מחלות או לוקים במחלות כאלה ואחרות, לא חושבת שאפסול, במידה והוא נורא מוצא חן בעיניי, לא אפסול בגלל זה, לעולם לא מדובר בסיכוי של 100% שהמחלה בוודאות תעבור , זה אף פעם לא 100% וגם לא בהכרח 70% , אם הבחור יתאים לי כמו כפפה , לא אפספס אותו בגלל זה. לכולנו יש מחלות במשפחה, לחלק פחות ולחלק יותר, אני פשוט אהיה אופטימית.
אם הוא בעצמו חולה? תלוי מה הפרוגנוזה, תלוי עד כמה הטיפול שלו יעיל, תלוי באיזו מחלה מדובר ועד כמה היא פוגמת באיכות חייו ומשפיעה על התנהגותו והחופש שלו.