זו נקודה טובה
בגלל מה שאמרת הויכוח הכן או לא צודק עם הפלסטינאים חייב להתחיל מ47', אז הסכים בן גוריון לחלוקת האו"ם אבל המנהיגות הערבית, שהייתה אז ונשארה עד היום פחדנית וחסרת גב (ואני מציע לכל מי שיאשים אותי בימניות שייזהר וגם שיקרא את בני מוריס, שהוא פוסט ציוני ואומר את אותו הדבר!), החליטה לסרב. כל מה שקרה מאז החלטת האו"ם שהמקום הזה יישויב הן על ידי יהודים והן על ידי ערביי פלסטין הוא תוצאה גם של הסירוב האידיוטי שלהם. הציונות היא תנועה בעייתית, כי מצד אחד נעשו הרבה פשעים בשם הלאומיות היהודית המושמצת. מצד שני ראוי לזכור כי לא העם היהודי הפך את היהדות ללאום, אלא דווקא הרודפים אותו ב2000 שנות גלות הפכו אותו מדת לגזע ואח"כ ללאום. מה לעשות, טוב לי עם הלאום הזה, אני גאה בו, ואני גאה בסבא שלי, שחיווט את הארץ בחוטי חשמל, ברגל עם אוהל וטיפוס, כדי שאתה ואני נוכל להתחבר לאינטרנט ולדסקס את אופיה המחורבן של העליה הראשונה, או השניה. אני גם גאה בו על כך שהוא היה חבר ההגנה ושאחד מתפקידיו כאיש ההגנה בחיפה היה לשמור על בתיהם של ערביי העיר שברחו ממנה (חלקם רק בגלל שההנהגה שלהם ברחה לפניהם, וחלקם, אכן, בגלל שהציונים גירשו אותם), על מנת לשמור עליה מבזיזות של יהודים שלא היה שכל בקודקודם. אז כן, נעשו פשעים בשם הציונות, אבל חשוב לזכור שלא היה לנו יותר מדי לאן ללכת, ואם לא שמתם לב, גם היום לא ממש מקבלים אותנו בברכה בשום מקום. ואני אומר את כל זה בתור שמאלני קיצוני יחסי (אם כי העובדה שאני לא קומוניסט היא בעוכריי, כנראה) ובתור אדם שמסחור השואה, המיתוס הצברי-ציוני ושירי לכת צבאיים עושים לו בחילה קיומית. הפיתרון למצב שלנו כולל גם, מה לעשות, הכרה מצד הפלסטינאים שנעשו פשעים, לפני חמישים, חמש עשרה, חמש שנים וגם עכשיו, ושהדרך להפסיק אותם כוללת לא רק הליכה שלנו אל הגבול, אלא גם שלהם. מפתיע שהלאומיות הפלסטינית מתקבלת אצל שוללי הציונות ללא הנד עפעף.