אני מהמרת ש-100 אחוז
או 99.
השאלה היא איזו דרגה של רשלנות. רופאים טועים מטבע מקצועם.
אני חושבת שההגדרה לרשלנות היא מה הנזק שהיא גורמת.
את רוצה שאני אתחיל מאנטיביוטיקה שמילאו אותי את בני דורי בילדות, שלא לצורך, כי אז לא היו מקפידים לבדוק חיידקים, ובכלל עוד לא הבינו שצריך להמנע מאנטיביוטיקה כי כל האנושות מפתחת עמידות אליה?
המוווןןן פעמים, גם בגיל מבוגר ניתנה לי אנטיביוטיקה שלא לצורך.
והנזק של זה הוא נזק מצטבר של פיתוח עמידות.
מצד שני אני מכירה מי שלא קיבלה אנטיביוטיקה בילדות כשהיתה לה אנגינה, ובגיל מבוגר מאד התברר שזה פגע לה במסתם הלב.
אז מה? היא יכולה למצוא מי הרופא ש"התרשל" לפני 40 שנה?
אני בטח יכולה למצוא את המקרים של רשלנות שגרמה נזק ממשי שיכולתי לתבוע עליו. יש את מקרה הטיפול בגלים קצרים בגידים בכתפיים שגרם לי נזק משמעותי. ובטוח שיש עוד יותר חמורים אפילו.
רק באיבחון של התת"כ היו המון איבחונים שגויים.
אז נראה לי שצריך להגדיר מה לצורך העניין הוא "רשלנות רפואית".
סליחה על הפלצף.
זה מניסיון חיים. קשה לי להאמין שיש מישהו שלא נעשתה שום רשלנות רפואית בהיסטוריה שלו, זה נראה לי היוצא מן הכלל.
הידעתם? יש חברה אחת שמבטחת את כל הרופאים בארץ (שעובדים במערכת הציבורית לפחות) בתחום רשלנות רפואית. ולפי מה ששמעתי לא נראה לי שגם הרופאים זוכים להגנה המקסימלית שהם ראויים לה. כולם נדפקים, שני הצדדים. כשזה מגיע לבית משפט זה לא טוב לאף אחד.