המממ...
אני תוהה - האם אפשר בכלל להיפטר מהגמגום? לא, אני לא מתכוון לצד הטכני - הייתי נותן הרבה בשביל להיות מסוגל לדבר בשטף בלי לחשוב על כל הברה שיוצאת לי מהפה. השאלה היא אחרת. אצלי, ואני מניח שגם אצל רוב המגמגמים האחרים, הגמגום הוא תכונה שמלווה אותי מאז שאני זוכר את עצמי; יש לה השלכות על הרבה מאוד תחומים אחרים באופי - יחסים חברתיים (או מה שקרוי לעתים "אינטליגנציה רגשית"), תחומי עניין, פחדים, חרדות, אפילו חוש ההומור. לא מעט מהתכונות האלה, בין אם ההשפעה של הגמגום עליהן גדולה ובין אם מעטה, הן תכונות שלא הייתי רוצה לוותר עליהן או לשנות. הן חלק ממה שאני. "היפטרות מהגמגום", כמונח גורף, היא דבר שלא הייתי רוצה בשום פנים ואופן. זה ויתור על חלק חשוב ממה שאני. אם המכשפה שלך תציע לי דיבור שוטף - זו כבר הצעה יותר מפתה. אבל על תכונות טובות שלי אני לא מוותר בשום פנים, גם לא עבור דיבור שוטף. שהמכשפה תגיד לי מה היא רוצה, ואז נתמקח