סקר קטן בנושא נעמה- ראובן..

karziz14

New member
סקר קטן בנושא נעמה- ראובן..

מה לדעתכם יקרה בסופו של דבר? האם יקרה בינהם משהו? מה הייתם רוצים שיקרה וממה תתאכזבו אם יקרה/לא יקרה?... אני אישית מצד אחד כסטודנטית לפסיכולוגיה שמבינה את כל נושא העברה והעברה נגדית, אתיקות, גבולות בטיפול, טבואים וכו'- לא רוצה שיקרה משהו בניהם. מצד שני אולי דווקא כן כדי להראות שגם פסיכולוג הוא בן אדם כמו כל אחד עם צרכים ורצונות ורגשות , אדם שעושה טעויות..... אנושי... ולא רק "כלי בטיפול"... אשמח לשמוע את דעתכם...
 
הסברי העברה

באמת לא כ"כ הבנתי למה התכוונו בהעברה אני לא מהתחום הפסיכולוגי
 

דג שמש

New member
הכוונה היא...

בטיפול יש אפשרות שמתרחשת "העברה", מצב בו המטופל/ת חשים כלפי המטפל/ת רגשות, לרב חזקים, שדומים לרגשות שחשו בעבר או חשים בהווה לדמויות משמעותיות - כמו רגשות להורה, או לבן זוג, או לאחות וכדומה. זה נחשב כלי טיפולי, דבר שטוב ורצוי שיקרה בטיפול. נעמה מאוהבת בראובן, והמחשבה הטיפולית היא שיש מרכיב חזק במאוהבות שלה שמאפיין את דפוס היחסים שלה עם גברים, שיש ברגשות שלה כלפי ראובן, משהו מהרגשות שהיו לה כלפי גברים שונים בחייה, אולי גם כלפי אביה. ראובן, גם הוא, לא נותר אדיש לנעמה, והרגשות שלו כלפיה מוגדרים כ"העברה נגדית". העברה נגדית היא התגובה של המטפל למטופל, ולרגשות שונים שהמטופל מעורר בו. פעמים רבות יש התאמה, המטופל מעורר במטפל רגשות דומים למה שהוא עורר בקרובים אליו. למשל, נעמה, שתמיד פיתתה גברים וגרמה להם להתאהב בה, יוצרת, באופן לא מודע, את אותה סיטואציה בטיפול עם ראובן, והוא, "משתף פעולה" ומתאהב בה. כמובן שזה הסבר שמציג את הכל כחלק מטיפול, בו לא מתייחסים להתאהבות בצורה פשוטה, כ"סתם" התאהבות. ההעברה וההעברה נגדית יכולות להביא לסוג של חוויה מחדש של סיטואציות מחיי המטופל, לעזור להבין את הסיפור שלו יותר לעומק, ובכך, אולי גם להביא לשינוי המיוחל (בעצם, הולכים לטיפול כי רוצים שינוי). מקווה שההסבר היה מובן במקצת.
 
תודה. הסבר טוב. מה קורה אבל ..

.. כשאין העברה? שאלת תם. לי נדמה שאני לא חש דברים כלפי המטפל שלי שחשתי כלפי דמויות משמעותיות בחיי. אם זה נכון (וייתכן מאד שלא), האם הטיפול שלי דפוק בנקודה זו? ועד כמה זו נקודה קריטית?
 

דג שמש

New member
אני לא מתיימרת להכיר אותך מהפורום,

אבל היה נדמה לי שאתה חש אמביוולנטיות ביחס לטיפול (האם המטפל שלך מספיק מתערב, האם אתה מספיק מעורב, מה עושים כשתקוע ו"אשמת" מי זה). אני חושבת שהעברה היא משהו שלעיתים לא מודעים אליו עד הסוף... האם יתכן ששאלת המעורבות היא שאלה שיש לה משמעות בחיים שלך? כלומר האם אתה חושב שהשאלה האם יש לקשר חוזק/משמעות/עוצמה היא עצמה שאלה שמעסיקה אותך? כי אם כן, אפשר להגיד שגם זאת העברה, ואולי לפתח קשר שיש בו את העומק שאתה מחפש (אם אני מבינה נכון?) לוקח זמן, ומצריך כן לעבור איזשהם הגנות וזה לפעמים לוקח זמן. אני חושבת שאם אין העברה, אין חומר דלק לטיפול... מצד שני, גם יותר מדי העברה, יותר מדי "שחזור" יכול להיות בעייתי, כי קשה להחלץ מהדפוסים. אני מאמינה שצריך מקום כלשהו באמצע. אתה יודע, עכשיו לך דבר על זה על המטפל
וכן, ולמרות שאפשר בהחלט לעשות מאמצים לקדם את הטיפול ולהביא את הקשר להיות משהו יותר כמו שאנו רוצים, לפעמים יש גם מגבלות שכן קשורות "לכימיה" הארורה משאלה אחרת. כל אחד מוציא מאיתנו משהו אחר, וקשר עם מטפל אינו שונה בעניין הזה, פרט לעובדה, כמו שאתה ציינת, שלא צריך אופטימלי, מספיק "מספיק" אבל לפעמים אנחנו רוצים אופטימלי, וזאת מתחילה להיות בעייה... (או שאולי לא)...
 
תודה רבה על התשובה המושקעת

נתת לי הרבה חומר לחשוב עד כמה שהבנתי את נושא ההעברה. בדרך כלל אני בכוונה לא רוצה לדעת על התאוריות העומדות מאחורי הטיפול - מעדיף לבוא בתום לב, לב חפץ, ידיים נקיות או איזו מטאפורה שנבחר. אבל אם כבר טעמתי מעץ הדעת... בטוח העברתי דברים. השאלה איפה, כמה ואיך? מצד שני כמעט בטוח שלא העברתי די כיוון שאני מטבעי מסוגר, ושומר, או לפחות שמרתי, בקנאות על מבצריי הפנימיים השונים. אני מבטיח, אבל, להעלות את זה איתו באחת הפגישות
 

שרונסקי

New member
עוד תגובה, מכיוון אחר

לדעתי, העברה זה יופי, אבל זה לא כלי העבודה היחיד, ולפעמים אפילו לא היעיל ביותר. הגישות הקוגנטיביות, למשל, בכלל לא מקבלות את רעיון ההעברה והקרקע לעבודה הוא לא היחסים בין המטפל למטופל וההשלכות של זה. מנסיוני, להעברה יש מחירים לא מוצלחים, לפעמים, ודעתי אפשר לעשות גם יופי של עבודה בלי הדבר הזה. אם אתה מרגיש מספיק פתוח איתו, ישיר, שיכול לדבר על הכל (כמעט), זו קרקע מצוינת לטיפול ואפשר להעלות הרבה דברים בעייתיים, בעוד שבמצב שיש לך העברה של אהבה/כעס או כל דפוס אחר, אתה די נמשך לשם ולא מתמודד עם דברים מציקים אחרים, שלפעמים חשובים לא פחות.
 
וואלה! העניין מה קורה כשאני לא..

.. בטיפול קוגניטיבי אלא בפסיכואנליזה פסיכודינמית? האם במסגרת הזו זה "הכרחי"? אני פתוח איתו מאד - האם זו קרקע מספקת? אגב, תוך כדי שאני מגיב בפורום, אני קולט כמה התנהגתי אל המטפל בדומה להתנהגותי לאבא שלי בדברים מסוימים. אולי כאן היתה ההעברה. נדמה לי שאפשר לומר שדי שיניתי את התנהגותי - הצלחה טיפולית?!
וחוץ מהנושאים הכבדים, טוב לשמוע את "קולך", שרונסקי!
 

דג שמש

New member
לדעתי ../images/Emo13.gif

ראובן כבר עשה מספיק טעויות, אין צורך בחציית גבולות נוספת להראות את האנושיות שלו, שנמצאת שם מאד (וגם אצל גילה). מבחינתי, אם הסדרה תתפתח לכיוון של רומן אמיתי בין נעמה לראובן, זה יהיה בלתי נסבל. ראובן ירד מדרגת הפסיכולוג הלאומי לדרגת הנבל הבינלאומי, ואני לא ממש רוצה לראות את זה קורה. אתיקה וגבולות הינם הבסיס לטיפול תקין. אפשר לפשל בהרבה מאד דרכים, אבל יש דרכים ש*אסור* לפשל בהן...
 
צודקת! ../images/Emo45.gif

לא נראה לי שיקרה משהו ביניהם, כי אז הסדרה פשוט תאבד את זה. אני בטוחה שיוצרי הסדרה יודעים את זה.
 

מרק בצל

New member
החיבוק הוציא את העוקץ

לדעתי החיבוק בניהם, ובמיוחד הושטת היד של ראובן (שיתוף פעולה אקטיבי) מהווה הוצאת העוקץ מהעניין. המתח נגמר, ירד, במחי יד.... עכשיו כבר השד הגדול לא כל כך נורא, הבלון פוצץ ויצא ממנו כל האוויר. מה דעתכם?
 
מסכימה עם כל מילה

עכשיו שהבנתי מה הפרוש "העברה" אני גם מבינה את כל ניואנסינים. מה שאני אוהבת בסידרה שהיא באמת יכולה להתפתח לכל כיוון בנקודה הזו ויש למה לצפות
 
אני חושבת שמתבקש שהאתיקה המקצועית

תשליט סדר על המצב הנוכחי בין נעמה לראובן בעיקר לנוכח העובדה שנעמה צריכה עזרה ולא שראובן יזיין אותה... אני חושבת שעם הסירוב שלו תבוא השלמה מצד נעמה עם המצב בחייה, ועם זאת תבוא גם השלמה מצד ראובן ויעל כך שיהיה בינהם איזה שקט, לו הם ייחלו
 
למעלה