סקר קטן

[סמיילי31]

סקר קטן

איך הגעתם ליוגה? אם אתם מדריכים, למה בחרתם בתחום בתור מקצוע?

 

[סטיוויה]

../images/Emo13.gif

החבר שלי שהפך לימים לבעלי ניסה ללמד אותי כמה דברים אבל הוא היה מורה גרוע

ביפו של הגג,היה לי שכן שהיה מורה שיווננדה.הוא החליט שאני חייבת להגיע לתרגול וככה הגעתי,התחברתי עם הגוף אבל לא עם המיינד. בשלב הבא התחלתי לתרגל עם מורה שלימד את השיטה הקלאסית.הרבה מדיטציות,הרבה פרנאימה והרבה עבודה פנימית.קיבלתי ממנו המון המון. אחר כך התחברתי אל מורה נהדרת,ברוח שיווננדה,מורה שפשוט תיקשרה את השיעורים שלה. אני עובדת עם נשים בהריון ועברתי השתלמויות נקודתיות בנושא הזה. בעתיד,כשאורח החיים שלי יאפשר זאת,אני רוצה להצטרף למורי שיווננדה וכמובן,להמשיך וללמוד וללמוד וללמוד.זה לא נגמר עד לנשימה האחרונה.

 

[noaaaa]

איזו תשובה יפה

סטיוויה, ממש התרגשתי מהתשובה שלך וניכר שזה באמת בנפשך... אני התחלתי ללמוד יוגה בשיווננדה בת"א לפני יותר משנתיים מתוך צורך להיות רגועה יותר ואכן כ"כ התחברתי לשיעורים שם ואחרי הקורס הראשון רציתי להמשיך מיד לקורס השני. מה שאהבתי שם זה ההתחברות גם לנפש ולא רק לתרגול הפיזי שגם הוא חשוב ולטעמי לא פחות. מאז שסיימתי 2 קורסים של מתחילים באתי לתרגולים פעם בשבוע וגם עשיתי בבית ועם הזמן התרגול ירד מכל יום ל3 פעמים בשבוע עד לכמעט אף פעם. אחרי חודשים של חוסר תרגול חזרתי לתרגל לבד בבית שוב. כשנכנסתי להריון נרשמתי לקבוצה של יוגה בהריון והפסקתי אחרי חודש בגלל העניין הכספי אך אני ממשיכה לתרגל בבית אסאנות שלא קשורות להריון דווקא אלא אלה "הרגילות" - רק אלה שאני יכולה - ולא אסאנות הפוכות. כשאני בתוך התרגול אני מאוד נהנית ורגועה ,הבעיה זה החוסר סבלנות שלי - אני משתדלת לא לאכול שעה וחצי-שעתיים לפני התרגול ויוצא שתוך כדי התרגול אני חושבת על אוכל או שאין לי סבלנות לנשימות ואז אני מדלגת לתרגול עצמו. וזה חורה לי כי בחזון שלי- אני רוצה לתרגל כל יום, אפילו אם זה לא תרגול מלא, אני רוצה לקרא ולהבין ולהתקדם ואולי, אולי יום אחד גם להדריך. לפעמים אני חושבת שנכנסתי לזה מאוחר מידי- אני או טו טו בת 30 אבל אני כ"כ רוצה . תודה על ההקשבה ובהצלחה לך אשמח לשמוע גם תגובות מאחרים

 

[סטיוויה]

עניתי תשובה ארוכה והכל נמחק

אז אתחיל מהתחלה ויותר ממוקד את עדיין בהריון? ואם לא,כמה זמן את אחרי לידה? אני לא חושבת שיש כזה דבר זמן נכון להכנס ליוגה.כל זמן הוא נכון.אני מכירה אנשים שרק באמצע החיים,אחרי המשפחה והילדים,מחליטים להתעמק ביוגה וחלקם הולכים ללמוד להיות מורים בעצמם. אני יכולה להבין את התסכול שיכול להופיע כשמנסים לשלב תרגול יוגי מסור ואימהות מסורה. לפעמים זה מתנגש. בתכלס,יש אנשים שצריכים מורה לצידם(וקבוצה) כדי לשמור על אש התרגול.יש כאילו שפחות זקוקים לזה ויש להם יותר משמעת פנימית. בשיווננדה בהחלט מדגישים את החשיבות בתרגול יומיומי ולכן מעדיפים תרגול קצר אבל על בסיס יומי מאשר ארוך פעם בכמה ימים. מספיקות מספר אסנות עיקריות כדי להשפיע על מערכות הגוף. מספיק לתרגל 6-8 מחזורי ברכת השמש ועוד עמידת ראש של כמה נשימות (ואם נשאר זמן אז טריקונאסנה)כדי לתת לגוף זריקת מרץ וניקוי מרידיאנים. אשמח לשמוע ממך תשובות לגבי המקום שאת נמצאת בו היום במחזוריות הנשית שלך.את יכולה גם להמשיך דרך המסרים אם נעים לך יותר.