להזכר
רציתי לזכור את הסקס בחיי. בלי הבלוג המקסימום שאני זוכרת זה שהיה לי סקס. וזהו. רציתי גם לזכור מה אשכרה עשיתי בסקס הזה. חשוב לי לזכור. אולי חלקם גברים שעברו לרגע בחיים שלי, אבל הם חשובים ואני לא זוכרת מה קרה איתם מעבר לרמה הבסיסית של "קרה-מה-שקרה". שקלתי לכתוב לעצמי את החוויות שלי וכל הזמן דחיתי. בעיקר דחיתי, כי היה ברור לי שאכתוב חצי פוסט ואפסיק. אני עצלנית. יום אחד חיפשתי בלוג של מישהי (אני לא זוכרת את זה, זה כתוב בפוסט הראשון בבלוג שלי, אם זכרוני אינו מטעה אותי...) ובמקום למצוא את הבלוג שלה פתחתי לעצמי בלוג. הגעתי למסקנה שאם הדברים יהיו כתובים לציבור הרחב זה יאלץ אותי להתמיד, כי יביך אותי שתחת הניק שלי יהיה בלוג לא מעודכן. עם הזמן גם צברתי קוראים, אז הם מנג'סים כשאני לא מעדכנת וגורמים לי להתמיד בערך בדבר היחיד שאי פעם התמדתי בו. את הבלוג השני (בניק דיטי) פתחתי כשכבר יותר מדי פעמים רציתי לכתוב חויות שלא קשורות לסקס - לא כי חשוב לי לזכור אותן, אלא כי יהיה נחמד להזכר בהן - אבל אני לא יכולה לכתוב אותם בבלוג הרגיל כי הוא תחום לנושא הסקס ואני לא מעונינת שיעסוק בתחומים אחרים. במיוחד הרגשתי צורך לכתוב על דברים קטנים שמעצבנים אותי. גם בבלוג הזה, אגב, ההתמדה היא בזכות החברים שלי שקוראים אותו. הוא חדש, אבל זה לא משנה את העובדה שחופשי יכולתי לא להתמיד בזמן הקצר הזה ושחצי מהדברים שכתבתי בו היו בגלל שכל פעם מישהו אחר מהחברים אמר לי "נו, תכתבי משהו חדש".
