"סקר" תקשורת באספרגר

[תירתיר2]

"סקר" תקשורת באספרגר

שלום, גם כהורה וגם כאיש מקצוע, מאוד מעניין אותי לחלוק את נושא החזרתיות והתבניתיות התקשורתית-התנהגותית בתסמונת אספרגר. לבן שלי יש למשל מעין "מנטרות" -אמירות שהוא חוזר עליהן בדייקנות באותה הסיטואציה,כמו למשל תמיד כשמגישים לו אוכל הוא אומר "זה לא חריף" בעיקר כשהוא חושש שהמאכל לא יהיה טעים. אשמח לשמוע פנינים נוספים מכם ההורים...

 

[האמא הדואגת]

גם אצלנו!!!!!!!

"זה לא חריף"- כשמגישים פיצה (פעם הוא נגס בטעות בפיצה עם צ'ילי). "היא/הוא לא מקיא"- אם מישהו משתעל לידו. "X בבית שלו/הלך לישון"- לפחות פעמיים ביום (בד"כ יותר)- בלי סיבה נראית לעיין. וכל מיני שאלות שנאמרות שוב ושוב ושוב באותו פרק זמן(גם אם עניתי, כאילו רק מעניין אותו לשאול ולא ממש לקבל תשובה): "את מכירה אותי?" (נו, מה, ילדתי אותך...), "איפה X?", "אני קטן או גדול?" ועוד. השאלות גם חוזרות על עצמן בהזדמנויות קרובות. לשם הבהרה: X יכול להיות כל ילד/ה שהוא מכיר, בד"כ מהגן. הוא באמת חושב שאני יודעת איפה שי מהגן ב21:00 בלילה??? בעניין החזרתיות- היא לא רק על מנטרות מסויימות, אלא שכמעט כל מה שהוא אומר, נאמר לפחות פעמיים וב"שפת גוף" מתרגשת, נלהבת כזאת... אם אלו מנטרות מוכרות, אז הוא יחזור עליהן יותר פעמים- ולא יתייחס למה שנאמר. ואני תוהה... להזכירכם, הנסיך בן 3.8 ואובחן כסובל מעיכוב וקושי שפתי. לא בספקטרום. (?!?!?)

 

[imashelo]

והנה משלנו

בכל פעם שהוא נמצא במנהרה כגן שעשועים כלשהו, הוא אומר "בוא נספר הקנגורו הכחול של מאיה". לפני מעל חצי שנה הלכנו לגן שעשועים עם הספר, ומאז נשארה האמירה. מאז מסיבת חנוכה בגן הוא ספק שואל ספק אומר מידי פעם, ללא הקשר ברור, "נכון שהיתה לנו מסיבה בגן?"

 

[אבא של מור]

גם למור

יש עד היום, בת 20, מנטרות שלה: איפה XXXX שזה אחיה, גם אם הוא נמצא בחדר שלו, החדר השני בבית, וגם אם הוא בכלל לא אצלנו, אלא אצל אמא שלו שזה מקום מגוריו הקבוע. עוד מנטרה של מור: אני דומה לחמור? או לזברה? כשזה מתאים או כשזה לא מתאים...בדרך כלל זה לא מתאים. מה זה אומר? אני לא יודע ואני פתאם "שמח" לשמוע שמור לא יחידה בנושא אלא שזה משהוא נפוץ יותר וקיים אצל אספרגרים ופדד אחרים. צרת רבים - נחמת שוטים?

 

[תלמה פינץ]

מילים בעלות "קסם" לילדים

היי תירתיר, קלינאית התקשורת שלנו שעובדת ומאבחנת גם בגהה עשתה את המאסטר שלה בהצטיינות בנושא של למידת שפה , איבחון ושימוש שפתי בילדי אסגרגר. מאז היא הספיקה לעשות גם דוקטורט בחינוך והיא עובדת עם ילדים מהספקטרום התיקשורתי. אם תרצי פרטים עליה פני אלי או לגהה. היא בצוות של ד'ר שרה שפיצר. אצלי הילד משתמש במילים הרלוונטיות עבורו כדרך לסביר מה הוא רוצה ואני מבינה דרך ההקשר האסוציאטיבי שלו מהכרותי את רגישויותיו. למשל כשהוא לא רוצה משהו הוא אומר "די בלונים" וזה בגלל הפחד שלו מרעש של פיצוץ בלון ומהטיפול התיקשורתי שבו יש בחירה במשחק בבלון. כמעט תמיד המילים שנראות כלא קשורות לעניין הן חלק מהמערכת האסוציאטיבית האישית שלו כתוצאה מאירועים שהשפיעו עליו או ריגשו אותו.

 

[נונינה1]

אני חושבת שברוב המקרים

שנראה שהילד מדקלם ללא קשר למציאות אנחנו פשוט לא מבינים את הקשר. הגעתי למסקנה הזו כאשר ראיתי שבהרבה מקרים אני כן מבינה את הקשר ואחרים שפחות מכירים אותו לא. יש הבדל גדול בין דקלום ללא משמעות ובין נסיון להעביר מסר ע"י תבנית......חשוב לנסות למצוא את הקשר זה תורם המון לחיבור שלנו לילדים שלנו.

 

[תירתיר2]

אני מסכימה עם מה שאמרתן

לגבי האמירות שהילד מוציא מתוך התבניות המוכרות לו, ושלנו ההורים קל להבין אבל לאחרים לא. יש לי עוד שאלה- לגבי הדרך שבה הילד משתמש בצורת השלילה. דוגמה משחר שלי: אם הוא לא רוצה שמשהו יקרה, הוא מציג זאת כעובדה: אם הוא לא רוצה שאני אלך אז אומר" אמא את לא הולכת" כשאחותו לוקחת לו את המשחק, אז הוא אומר "היא לא רוצה לשחק בזה". וכו'. ברור שדברים אלו נובעים מחוסר יכולת להבין שלאחר יש תוכניות וצרכים משלו. האם גם אצלכם זה כך?

 

[האמא הדואגת]

גם אצלנו!!!!! (פעם שלישית גלידה)..

ב-ד-י-ו-ק אותו הדבר ובנוסף מתלוות יללות עד בכי... "איפה אבא?" -בעבודה. "לא!! הוא לא בעבודה! הוא בביית!" (טון מיילל) - איפה בביית? תראה לי. "לא!! הוא לא בעבודה! הוא בביית!" (בכי) - איפה? "באמבטיה!!!" (בכי מתגבר) עוד דוגמאות? "לא. היא לא רוצה לשחק בזה!" (על אחותו הקטנה), "לא. הוא לא הלך לטייל" (על חבר שהוא רוצה שיבוא אלינו), "את לא הולכת לעבודה" ועוד כהנה וכהנה... אני הפסקתי להתווכח, מקסימום אני מנסה להסביר בעדינות. תירתיר, אני לא בטוחה ש"ברור שדברים אלו נובעים מחוסר יכולת להבין שלאחר יש תוכניות וצרכים משלו". אולי זה נעוץ בחוסר הרצון לקבל דברים שלא מוצאים חן בעיניו? אני לא זוכרת בן כמה בנך, אבל שלי בן כמעט 4 ואני מייחסת את זה לסיבה שתיארתי בשילוב הגיל הצעיר. (ואולי לא???). וגם לי יש שאלה לכולם:השימוש במילה "כן" הופיע אצלנו רק ממש לאחרונה. האם זה אופייני לילדים בספקטרום לא לענות ב"כן" לשאלה? אנחנו היינו מקבלים 'ניסוח חיובי' של השאלה כתשובה חיובית (ולהיפך בתשובה שלילית). זה במקרה הטוב כשקיבלנו תשובה

בכלל, שמתי לב לנטייה כללית לאמירות והיגדים שליליים יותר מאשר חיוביים. גם אצלכם? כל טוב, אמא.

 

[נונינה1]

כמה דברים.....

1. לא מגיע בדרך כלל לפני הכן, גם בהתפתחות תקינה. נראה לי ממש בסדר שחזרה על המשפט מביעה הסכמה - גם אנחנו הגדולים עושים את זה...... 2. המשפט אבא לא בעבודה הוא בבית מביע בצורה המוגבלת של הילדים השפתיים את הרצון - אני לא רוצה שאבא יהיה בעבודה אני רוצה שהוא יהיה איתי בבית. ולכן אין מה להתווכח. להיפך, צריך להראות הבנה - אני מבין שאתה רוצה את אבא בבית ולא בעבודה....... ולעזור לו להתפתח שפתית אולי במבנה - אני לא רוצה שאבא יהיה בעבודה אני רוצה שאבא יהיה בבית... וזהו בעצם....