לא מעט - כל מה שחברות כוח האדם זרקו לי
וזה תמיד המינימום שניתן (הן אגב לוקחות לעצמן חלק מהשכר - עוד סיבה טובה לעקוף אותן).
מי שרוצה לעבוד בניקיון - תמיד ימצא מקום. זה רק שאלה של מוכנות. בכל התקופה שהייתי רשום בהן, היה ביקוש מתמיד. כך שאני לא קונה טענות על חוסר בהצעות עבודה.
* התחלתי בגיל 17 בסבלות (ליום אחד...). לפחות היתה ארוחה טובה באמצע. ושינה טובה בסוף.
* עברתי לליווי מיכליות-דלק בגוש עציון (רווחי יותר, בעזרת חבר) - חוויה די טובה. ימי האינתיפאדה הראשונה - נופש לעומת היום... ביקרנו בכל מיני מקומות מעניינים. ראיתי את בית"ר עילית כשרק חפרו בה את התשתיות.
* משם עברתי להכנת-מנות במסעדה של תיאטרון ירושלים. הבעיה שנטיתי לנשנש תוך כדי עבודה... הבעלים היו קמצנים ביותר, כך שזה לא הסתדר (בד"כ כשאני פוגש קמצנות, אני נעשה חמדן). ראיתי שחקנים ידועים...
* משם עברתי להשגחה בבגרויות. דווקא נחמד. זמן טוב להשלים קריאות. התלמידים של אז היו מלאכים טהורים לעומת היום.
* בין לבין עבדתי בטחינת קמח למצות בבית-ישראל. עבודה לא קלה, אבל מפתחת כושר חבל"ז. יותר טוב ממכון כושר, כי מקבלים כסף על המאמץ... (למי שרוצה לעסוק באפיה נטו של מצות - הרווחים משמעותיים ביותר. אבל צריך קשרים וכושר רציני).
* בסוף העשור ההוא הבנתי שבשכירות לא אמצא ישועה, ונעשיתי לעצמאי - טכנאי PC (גם חילטרתי כמתרגם, אבל זו לא עבודה קבועה).
מה הלקח? למצוא לקוחות פרטיים. כל תיווך באמצע רק יפריע.
באיזה מקומות עבודה עבדתם