לשאלתך, "למה כנגד כל הסיכויים שרדנו?"
התשובה היא: בעיקר בגלל ההגנה המיוחדת שהמוסלמים והנוצרים העניקו לנו. - הנוצרים העניקו הגנה מיוחדת ליהודים על פי הנחייתו של אוגוסטינוס, מאבות הכנסיה הנוצרית, שעוד במאה ה-5 קבע שעל הנוצרים להשאיר את היהודים בחיים, כי הם מוכיחים את אמיתות כתבי הקודש הנוצריים. לדבריו, השארתם בחיים, אך במצב מושפל, מוכיחה את מאיסת האל בהם. האמונה היתה שבאחרית הימים כל היהודים יתנצרו. כך היהודים נשארו המיעוט הדתי הנסבל היחיד באירופה הנוצרית. - המוסלמים העניקו הגנה מיוחדת לא רק ליהודים אלא לכל בני הדתות המונותאיסטיות שתחת חסותם (יהודים, נוצרים, ובני הדת הזורואסטרית). כל אלה קבלו מעמד מיוחד של "בן חסות" (הקרוי ד'ימי - כי החוזה שהסדיר זאת נקרא ד'ימה). היהודים נחשבו אנשי הספר (אהל אלכתאב) וכתוצאה מכך הוגדרו כאנשי חסות (אהל א-ד'ימה) והיו זכאים להגנת השלטונות המוסלמים. הדימים זכו לביטחון אישי ולזכות לקיים את אמונתם בתמורה להכרה בעליונות האסלאם, בתשלום מסים מיוחדים ובכפוף למגבלות רבות שהוטלו עליהם. מצב זה נשאר על כנו עד למאה ה-20. למרות עמדות שליליות ביחס ליהודים, באופן כללי לא ניכרה בערבים עויינות עמוקה בדומה לאנטישמיות שבמדינות אירופה. להפך, תחת המוסלמים היהודים זכו למידה של אוטונומיה בנוגע משפט, דיני משפחה, דת, ועוד, וברוב המקומות התאפשר להם לגור בכל מקום בו חפצו. זו הסיבה המרכזית לכך ששרדו עד הלום, לא בגלל שאלוהים הגן עלינו. כמובן שתוכל לטעון שהנחייתו של אוגוסטינוס והגנת המוסלמים לדימים היא בעצמה נס אלוהי, אבל אני עפעס מפקפק בכך.