סקר ....

[אמיר.]

סקר ....

מי נשאר עם ילד חולה ??? אמיר. (פעם שניה השבוע שנשאר עם ילד .... היום זה על חשבון האוני´...)

 

[Iris-1]

99% - אני.

כרגע רק בעלי מפרנס אותנו לכן מכיוון שאני בבית הכל נופל עלי וזה ברור. אבל גם כאשר עבדתי אני זו שהיתה יכולה להחסיר שעות חופשי - כיוון שעבדתי על שעות ולא משכורת גלובלית קבועה ככה שלא היתה בעיה עם זה. ובינינו - מצאתי ואני לא רוצה להכליל שלא תמיד הגבר יודע בדיוק מה הילד רוצה כשהוא חולה לפחות ככה זה היה אצלנו עד לפני שנה.

 

[רותי ע]

רוב הזמן אני

שנה שעברה עברנו חורף נוראי. שנה ראשונה במעון ואו הוא או אני היינו כל הזמן חולים. ואני נשארתי רוב הזמן. וכמעט שילמתי על כך בעבודה.. (מצד שני השיקול היה שעדיף שאני אוכל אותה מאשר בעלי..)

 

[דיאנה1]

היום כשאני לא עובדת אז כמובן שאני

כמו היום כששון חולה, כנראה תופעות לוואי של ה MMR

כשעבדנו שנינו ושון היתה קטנה בהתחלה אני הייתי נשארת, כי בעלי ניהל אנשים והיתה לו יותר אחריות אז זה היה יותר בעייתי בשבילו. לאחר תקופה הבנתי שככה אנחנו מנציחים את המצב, כי איך אקבל יותר אחריות אם תמיד אני זו שנשארת? בסופו של תהליך ארוך, וכשהילדה כבר היתה מספיק גדולה בשביל זה, עברנו לשוויוניות מלאה, פעם אני ופעם הוא, וכך גם מבחינת שעות עבודה, פעם אני מגיעה לקחת אותה מהגן ופעם הוא והשני יכול להשאר יותר בעבודה אם צריך. ואז קרו כמה פלאים, ראשית התקדמתי פתאום בצורה מאד משמעותית בעבודה (לא רק בגלל זה, עברתי לעבודה אחרת עם יותר אפשרויות אבל זה בהחלט היה קל ואפשרי יותר בגלל הסידור החדש ביננו). והפלא השני, פתאום אמא שלו התחילה לעזור לנו בצורה מאד משמעותית בימים שזו היתה אחריותו. בתקופה שאני תמיד לקחתי אותה מהגן ונשארתי איתה בבית כשהיא חולה היא כמעט לא עזרה אבל כשהוא היה צריך לעשות את זה הוא מצא דרכים משלו לשכנע אותה...

 

[נועה פ.]

חצי חצי וסופרים בקפידה

אלא אם למישהו יש ממש לחץ בעבודה

 

[מלכה ב.]

עכשיו כשאני בבית עם התינוקת זו אני

כשעבדתי, גם אישי היה נשאר אפילו יותר ממני בשל התפקיד שלי. לפעמים היינו מגייסים לעניין גם את סבתא אם זה היה קורה בימים החופשיים שלה (היא מורה...) רק בריאות!!

 

[לימור של עמית]

אני וממש טיפונת אבא..

כי אני עדיין בבית..וזה ההסכם שמקובל על שנינו,נכון לעכשיו! אמיר - כל הכבוד!

 

[אמיר.]

לא צדיקות כלל..

לי משלמים ימי מחלה מהיום הראשון לרעיתי רק מהיום השני וגם זה רק 50% (ככה החוק בשוק הפרטי). העבודה שלי גם גמישה יותר וקל למצוא לי ממלא מקום..

 

[פנינה של שחר ותומר]

לא צדיקות?

בעלי עובד בלילה כך שביום הוא פנוי אם חלילה הבנות חולות, אבל כשעבדתי אני הייתי נשארת גם כן בבית כי הוא לא ידע להסתדר איתן...וגם הפסדתי בגלל זה מקום עבודה. מצד שני היום אני כבר קרוב לשנה בבית, וכל נטל הפרנסה עליו...אז אין לי תלונות

 

[ליאת של בר]

אני כי אני לא עובדת ..

אבל אני מניחה שכשאעבוד גם אבא ירתם. החלמה מהירה.

 

[תיורז]

אני, ורק אני...

למרות שבעלי היה שמח להישאר... כשהאבא מאכיל את רז, הוא אוכל חצי מהכמות הקבועה, לא יודעת למה... עם רז הרזון החולה לא הייתי מוכנה להשאיר עם האבא ולא יאכל כמו שצריך.

 

[עירית של שני ויובל]

עם התינוק - אני. עם הגדולה מתחלקים

 

[תיורז]

אני, ורק אני...

למרות שבעלי היה שמח להישאר... כשהאבא מאכיל את רז, הוא אוכל חצי מהכמות הקבועה, לא יודעת למה... עם רז הרזון החולה לא הייתי מוכנה להשאיר עם האבא ולא יאכל כמו שצריך.

 

[גלית ושחר]

בדר"כ אני עובדת מהבוקר מוקדם עד

הצהריים ואז אבא הולך לעבודה עד הלילה וכך נחלקת ההשגחה. הבעיה היא שאני עובדת מול המעון ואם שחר במהלך היום לא מרגישה טוב, אז כמובן שאני מוקפצת ומתייצבת תוך דקה ואז אותו יום עבודה - רק עליי.

 

[דבי של שקד]

חצי חצי ועזרה מהסבתא

אם שקד חולה אז את היום הראשון אני נשארת איתה, אם צריך להישאר עוד אז למחרת זה האבא וככה אנחנו עושים תורנויות. למזלי אמא שלי בחצי משרה ולכן היא יכולה לבוא ולעזור כמו בחנוכה שהיא היתה בחופש ושקד היתה שבוע בבית איתה.

 

[אמא של תומר]

רק אני, אבל אבא משתדל לעזור

כשרק חזרתי לעבודה, בעלי לא עבד והא שמר לבד על תומר במשך חודש עד שהתחיל המעון. אם תומר היה חולה כשאבא עוד היה בבית, הוא שמר עליו. אחרי שהוא התחיל לעבוד שוב, אז רק אני, ולפעמים הוא מצליח לצאת מוקדם מהעבודה, ולשחרר אותי. כל הכבוד לאמיר, אבל לפי דעתי זה פשוט תלוי במצבץ

 

[imale]

כהורה יחיד - כמובן שאני, אבל ../images/Emo8.gif

כשהתחלתי עבודה חדשה ורומי בדיוק התחילה להביא הביתה מחלות מהמעון, ההורים שלי מאוד מאוד עזרו לנו, ואף לקחו ימי חופש כדי שלא אפסיד ימי עבודה במקום החדש. היום, כשאני מחוסרת עבודה, ואנחנו כבר חודש חולות בתורנות, אני מרגישה קצת הקלה שאני לא חייבת הסברים והתנצלויות לאף אחד, וההורים שלי לא מוגבלים בתכנון הזמן שלהם בגללנו.

 

[לאה_מ]

אנחנו מתחלקים שווה בשווה -

יום אני יום שי, או שאחד מאיתנו הולך לעבודה בבוקר וחוזר בצהריים להחליף את השני, שנוסע לעבודה עד הערב.

 

[מירי,]

גם וגם....

אם יש הקפצה מהגן - אז בד"כ אבא הוא זה שמגיע... (לי לוקח לפחות חצי שעה והא עובד ממש קרוב), ימים שידועים מראש (הילד חלה כבר בערב...) תלויי למי יש עבודה יותר דחופה באותו יום, אם לא יודעים בבוקר אז בד"כ אבא כי אני יוצאת מאוד מוקדם לעבודה. בקיצור- בהתאם לנסיבות! אבל כאשר כל אחד מהם אושפז, אני!אני! ורק אני! (ונראה היה לי מיותר שגם הוא יצטרף...) והעיקר הבריאות! תהיו בריאים!

 

[חגית של אורן]

משתדלים להתחלק, אבל...

זה לא תמיד עובד ככה. אני עובדת חלק מהזמן מהבית, אז אני מנצלת את שעות השינה של אורן לבדוק מיילים. בצהריים בעלי מגיע להחליף אותי לכמה שעות כדי שאני אעבוד. אם לא מסתדר, אז אני כבר נשארת איתה עד הערב ועובדת אחרי שהיא הולכת לישון.