סרטון- "המאמן ה"שומר" הטוב בעולם?"

[אמא לה3]

סרטון- "המאמן ה"שומר" הטוב בעולם?"

החוכמה בלשמור למתעמל/ת היא להיות במקום הנכון, בזמן הנכון... אני חושבת שהסרטון הבא מוכיח בדיוק את זה! http://www.youtube.com/watch?v=W_14R9HUWNc להבדיל....."השמירה הגרועה ביותר בעולם". (לא נגרם שום נזק חוץ מה...בושה..." http://www.youtube.com/watch?v=-8W2T8akqcw ואם אתם רוצים, תמיד אפשר לשרשר לכאן את הפדיחות הגדולות שלכם כמאמנים, כצופים, כמתעמלים....

 

[chuch1]

אתן

באמת מאמינות ששימרה כמו הסרטו השני היא שמירה גרועה? אני חושבת שזה יכול לקרות, זה קורה לכולם- זה קרה לכולן ואי אפשר לברוח מזה- הענף שלנו כל כך מגוון שלעולם אי אפשר לדעת מה המתעמלת תעשה ובאיזו צורה, אפשר רק לקוות שהיא תעשה בדיוק מה שאמרנו וסיכמנו שתעשה. קרו לי כמה פעמים שמתעמלת אמרה שהיא עושה (לדוגמא) פליק סלטה ועשתה פשוט ערבית סלטה ואני, שהתכוננתי לשמירה בסלטה בעיקר, הופתעתי שהתרגיל שלה הסתיים עוד לפני שאני התחלתי לשמור וכל מה שהספקתי לעשות זה לשים ידיים על הגב שלה אחרי שנחתה... יש המון דברים שלא תלויים בנו כמאמנות/מאמנים אלא יותר במתעמלות ומתעמלים שלנו.כמובן שככל שיש ניסיון רב יותר, קל לנו לצפות מה הם יעשו או יותר נכון מה הם עלולים לעשות אם לא את מה שקבענו... עד היום, כשמתעמלת רצה לקראתי בפס אני עם קצת פרפרים כאלו- לא מחוסר בטוחון או מפחד אלא מהחוסר ידיעה מה באמת יקרה...

 

[Tammie]

אני גם חושבת ככה

יש מקרים שבהן אפילו למאמנת המנוסה ביותר אין מה לעשות, מצד שני רמת הניסיון תייצר תגובה יותר טובה. קחי למשל דוגמא שילדה שעובדת על ערפית פ"פ, וכבר עושה פ"פ יפה ואת עוזרת לה מעט מאוד, פתאום מחליטה לשכוח לקפוץ לפליק פלאק כמו שצריך ונשכבת על הרצפה. בתור מאמנת שציפתה לשמור מעט, את עוזרת לה משמעותית פחות, ובדרך כלל פשוט תלווי את הנפילה שלה למזרון ותאטי אותה. באמת מה אפשר לעשות במצב כזה? כמובן שככל שבא הניסיון הטריק הוא לצפות את הדברים האלו. להסתכל על הערבית ולקעת כבר מהניתור קדם שהפ"פ לא יהיה טוב וכו'. כמה פעמים קרה שמתעמלת אמרה שהיא יוצאת לערפית פ"פ סלטה ותוך כדי ידעתי שאחרי הפ"פ היא פשוט תעצור?

 

[אמא לה3]

אמרת נכון

ה"טריק" הוא באמת לדעת לצפות כל תרחיש אפשרי, בין אם זה לדעת עוד מהערבית איך יהיה שאר הרצף (ולפעמים אפשר לזהות עוד מהעמידה של המתעמלת לפני היציאה לאלמנט). הניסיון באמת תורם המון. ואין מה לעשות, לפעמים יש תקלות בעיקר כשהמאמנת לא מכירה מספיק את המתעמלת.

 

[Tammie]

זה כל כך נכון!

כשאני צריכה לאמן מישהי שאני לא מכירה, אני אזהר פי מליון. למשל, כשאני שומרת למתעמלת שאני לא מכירה ברצף אני אבקש ממנה לראות כל אלמנט בניפרד, כדי לצפות איך היא עושה אותם. וגם אפרק את הרצף כל פעם כדי לראות איך היא מבצעת את החלק הזה.

 

[chuch1]

מסכימה לגמרי! גם אני ככה!

 

[chuch1]

זה קרה לי

מליון פעם!! או לדעת מתי המתעמלת שיוצאת לערבית סלטה תעשה ערבית ואז תקפוץ למעלה ו"תשכח" להסתובב... אמאלה- כמה שזה קרה לי...

 

[אמא לה3]

לדעתי

ילדה שקופצת לסלטה ולא מסתובבת פשוט לא מוכנה לסלטה עדיין, אולי לא עשו איתה מספיק תרגילי הכנה לקראת התרגיל. זה יכול לקרות לילדה בפעמים הראשונות (פעם-פעמיים), יותר מכך היא פשוט לא מוכנה עדיין לתרגיל. בצעירותי, הייתי מהמאמנות האלה, הסוחבות, אלה שעושות את הפ"פ /סלטה למתעמלות, היום כבר הבנתי שלא זו הדרך. אני כן שומרת לבנות, ולפעמים גם סוחבת, אבל אני לא אתן לילדה לעשות תרגיל שהיא לא מוכנה אליו עדיין.

 

[Tammie]

כל כך מפחיד,

קרה לי לאחרונה. מתעמלת שרק התחילה לעשות ערבית סלטה באימונים האחרונים ועשתה כמה סלטות מדהימות. ואז כששמרתי לה לבד, היא לא הסתובבה. אני חייבת להגיד שמי שהכי נלחצה במקרה הזה זו אני וכמה שניסיתי לא להראות את זה, ההמתעמלת הרגישה את זה ובסוף היא ואמרה לי שאני ארגע ושהכל בסדר כמובן שלמדתי מהסיפור הזה. אני בכלליות משתדלת אחרי כל אימון (גם טובים וגם גרועים) להעביר את האימון בראש ולחשוב מה היה טוב, מה לא, מה אפשר לשפר, מה להשאיר אותו דבר. אחד הדברים שמאוד עוזרים לי הוא שאני מספרת למאמנות אחרות על האימון (במייל או בטלפון) זה גורם לי לחשוב על האימון, ולתת לעצמי הארות והערות.

 

[chuch1]

זה גם קורה

לילדה שיוצאת מריכוז כי מישהי צעקה ברקע או כי אלוהים יודע מה קרה לה. זה קרה לילדה שכבר שנים עושה את התרגיל הזה....אין קשר למוכנות, יש יותר קשר לריכוז מבחינתי.

 

[נועה חורש]

שמירה ועזרה בהתעמלות

דורשת המון ידע, ניסיון וכוח פיזי מהמאמן. הרבה חושבים שזה מצריך רק ניסיון, לדעתי זה לא נכון, גם מאמן שעובד כבר 20 שנה יכול ללמוד טכניקות שמירה חדשות, ולמרות שהוא שומר טוב למתעמלת עפ"י מבחן התוצאה (המתעמלת מסיימת את התרגיל שלמה) עדין יכול להיות שהוא לא שומר לה נכון, או שהוא יכול היה לשמור יותר טוב. ולפעמים, אכזרי ככל שזה נשמע, מהטעויות לומדים. כמאמנת נחשבתי בעיני המתעמלות שלי, המאמנות שעבדו איתי, המורים שלי ובעיני עצמי כשומרת טובה, ולמרות זאת גם היו לי טעויות, יותר בתחילת הדרך, אך לעיתים גם בהמשך, והרבה דברים למדתי מהטעויות. למשל, מספר פעמים שמרתי בעליית סבב, יד על הגב התחתון באיזור האגן ויד שנייה על הרגליים, והנחתי את היד השנייה עם האצבעות על מפרק הברך והילדה פתאום כופפה רגליים וכמעט שברתי אצבע, כבר כמה פעמים, עד שלמדתי לא לשים שם את האצבע, כלומר צפיתי אקסידנטים שיכולים להיות. חטפתי מיליון מכות באף מידיים ורגליים שהתעופפו לא מוחזקות עד שלמדתי להרחיק את הפרצוף שלי מהמתעמלת. שלא לדבר על שמירות לא נכונות שמאמצות את זוקפי הגב שלנו, כשבאימון זה לא מורגש, אך לטווח הארוך יש מאמנים שיסבלו מכאבי גב בגלל זה. והדבר האחרון הוא גודל המתעמלת. משפיע משמעותית על השמירה. ילדה קטנטונת, קלילה ורזה בת 7 אנחנו נוכל לתפוס בכל מצב, ובחור מגודל בן 18 (כמו בסרטון) יהיה קשה מאוד לתפוס אם הוא יעשה טעות, שומרים טובים ומנוסים ככל שנהיה. בכל מקרה המדד לשמירה טובה של מאמן הוא מס' הנפילות של המתעמלים. אם מאמן שמר למתעמלת והיא התרסקה, זה עדין לא אומר שהוא שמר לא טוב. אבל אם בכל אימון איזו ילדה נופלת, יש בעיה בשמירה, או אם מאמנת מדווחת שמיליון פעם קורית לה טעות מסויימת אז גם כן יש בעיה. פתרון טוב לבאגים בשמירה, זה לא להסתמך רק על השמירה, אלא תמיד לשים איזה מזרן נוסף או גיבוי לכך שמשהו יתפקשש.

 

[Tammie]

לשם שינוי אני מסכימה

כמובן שיש המון סיבות למאמן ששומר טוב ומאמן שלא. וגם למאמנים המנוסים ביותר יכולות לקרות טעויות, וגם המאמנים הותיקים ביותר יכולים ללמוד דברים חדשים. אני בעצמי פעם בתור מדריכה צעירה בת 15, לפני שאפילו עברתי קורס. פגשתי מאמנת מבוגרת שאימנה כבר המון שנים והיא למדה ממני דרך חדשה לשמור בתרגיל מסוים. בכל שלב אפשר וניתן ללמוד ועל זה נאמר: מכל מלמדי הסכלתי ומתלמידי הסכלתי עוד יותר (תסלחו לי עם הציטוט לא מדויק לחלוטין...)

 

[נעממהה]

מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולן

 

[נועה חורש]

שאלה לגבי שמירה

כשאני רוצה לשמור ערבית פליק-פלק (ברצף) על הקרקע לילדה שהיא קטנה, אני לא יכולה לשמור לה על הפליק-פלק בעמידה כי היא קטנה מידיי, אז צריך לשמור לה על הפליק-פלק כשאני בעמידת ברכיים. כשהיא מבצעת ריצה וערבית פליק-פלק, אני מוצאת את עצמי מתכוננת אליה (ולפעמים רצה אחריה) בעמידה, ואז בבת אחת יורדת לברכיים כדי לשמור לה על הפליק-פלק. הירידה המהירה הזאת לברכיים (שלפעמים היא ממש נפילה על הברכיים) על משטח קרקע קשה די מכאיבה לי בברכיים ולפעמים אפילו נוצרים לי סימנים כחולים. (באחת הברכיים יש לי בעיה שלא קשורה ואני די רגישה שם). מצד שני זה לא בטוח לחכות לה מראש על הברכיים, כי אם היא תפספס, כלומר תעשה רחוק או קרוב יותר, אני לא אוכל להגיע אליה. על מזרנים רכים אין בעיה, אבל על משטח קרקע אולימפי (כזה שמגרד...) זה ממש מעצבן, בייוחד בקיץ כשהולכים עם מכנסיים קצרים. למי יש פתרון לבעיה?

 

[אמא לה3]

יש כל מיני דרכים

הראשונה היא לשמור לילדה בכריעה (כמו גרנד פלייה בעמידה שנייה), או מכרע צידי. הדרך השנייה היא לתחום את המקום, כלומר את מרחק הריצה או היכן להניח את הידיים בערבית כך שהילדה תסיים את הערבית פחות או יותר באותו המקום. אגב, גם במשטח קרקע כשאת נמצאת ושומרת על הבירכיים באותו מקום, תמיד אפשר להניח מזרון דק לשמור על הברכיים בנחיתה (שלנו, המאמנות..)

 

[Tammie]

זו באמת אחת הבעיות

ואמא לה3 כתבה כמה פתרונות אפשריים. עוד פתרון הוא לבוא לאימון עם מגיני בירכיים. זה ממש עוזר ומונע כאבים מיותרים. אני דווקא כן שומרת על הבירכיים. אם ילדה רצה הרבה אני אומרת לה איפה לשים ידיים ואז הערבית תצא בסביבה שלי, מעבר לזה אני "רצה" על המזרון.

 

[chuch1]

אני

מבקשת מהילדה לעשות פעם פעמים ריצה וערבית, רואה איפה היא מסיימת את הערבית ומתכננת לפי זה. יש סטייה של צעד שניים אבל זה כבר פשוט יותר מלרוץ על הברכיים כמה "צעדים" טובים. טפו טפו טפו- זה עובד יופי. חוצמזה, אם יש לך בעיות ברכיים- עדיף בכלל שתשמרי/תעזרי בכריעה ולא על הברכיים, אני גם לא יכולה להשאר על הברכיים זמן ממושך ולמדתי לכרוע עם גב זקוף בצורה כזו שלא מעמיסה עליי, ממולץ.

 

[אמא לה3]

הכוונה היתה

לא לריצה על הברכיים (איך אפשר?) אלא לריצה ואז "נפילה" על הברכיים ברגע שהילדה עושה פ"פ. וכן, כריעה הרבה יותר בריאה, אם כי לא נוחה במיוחד.

 

[chuch1]

תתפלאי

אני רצה עד 5 צעדים על הברכיים- כמובן לא על רצפה רק על מזרן או פס אולימפי- אחרת הברכיים יתפרקו לי, אבל בהחלט אפשרי!

 

[Tammie]

גם אני רצה על הבירכיים

וזה מה שהתכוונתי שכתבתי "רצה" על המזרון. לי מאוד לא נוח לשמור בעמידה ואז לכרוע לישיבה, אני מעדיפה להישאר על הבירכיים כל הזמן. כמובן שיש אלמנטים שאי אפשר לשמור בישיבה. כמו למשל אם ילדה מבקשת שמירה ויותר מפ"פ אחד. הייתה לי מתעמלת שסירבה לעשות ערבית פ"פ סלטה אם אני לא מלווה אותה גם פ"פ. זה היה די מצחיק. לקח לה הרבה זמן להיגמל מזה...