מאמר רצוף טעויות
ראשית, וזה חמור מאד, יאנוש קורצ'ק,סטפה וילצ'נסקה ועוד 7 מחנכים- הריק בלום,באלביניה ג'זיב,רוזה ליפשיץ,נאדיה פוזה,רוזה שטוקרמן,הנריק עזרילביץ' ודורה סולניצקה ועמם 192 ילדי בית היתומים הובלו להשמדה ב- 5 באוגוסט 1942, ולא 1943 ככתוב במאמר. ולא אחרי מרד גיטו ורשא. וצריך לזכור, ואותם לא זוכרים, וזה עוול, כי באותו היום הובלו להשמדה עוד מנהלי פנימיות בורשא עם ילדיהם. ברוניטובסקה מהפנימייה לבנות מרח' שליסקה 28. המנהל שימאנסקי מבית הילדים הגדול. דומברובסקי מהפנימייה לבנים ברח' טווארדה. יהי זכרם ברוך!! רק את קורצ'אק זוכרים, כי היה מחנך ,סופר, בעל טור ברדיו מפורסם מאד בכל פולין. קורצ'אק היה יהודי בכל רמ"ח איבריו, ויותר מכך, היה ציוני, פעמיים ביקר בפלשתינה, בקיבוץ עין-חרוד, כאשר שקל לעלות לארץ, לא הספיק. כתב באותה עת- "על אף הכל אני מאמין בעתיד- של האנושות,היהודים,ארץ ישראל... לא את עצמי אני מבקש להציל, אלא, את מחשבתי... כבר הייתי רוצה לשבת מחר, בחדר קטן וצר משלי, בירושלים, לפני התנ"ך, ספר לימוד.מילון עברי,נייר, עיפרון... שאוכל להגיד- דף חדש-פרק אחרון." יאנוש קורצ'אק לא נישא, למרות אהבתם, לסטפה, גם לא היו לא ילדים, כי חשש ממחלת נפש שפשתה במשפחתו, וחשש שזה יקרה לילדיו. לפני כשנה , שמעתי הרצאה של פולניה- מנהלת בית קורצ'ק בורשא, וחוקרת את חייו- היא טענה לכך שגם הפולנים מכירים בו כיהודי וחלק מהתרבות היהודית הפולנית.