סרטון מרהיב

[smailie]

סרטון מרהיב

 

[shlala1]

וואו זה מדהים

ומה שמצחיק זה שיש מלא אנשים שחושבים שאתיופיה היא מדבר אחד גדול ושאין שם טיפת מים וירוק. יש כל כך הרבה מקומות יפייפים שם, ואני רק מחכה שהבנות שלי תגדלנה קצת ולקחת אותן לטיול שורשים.

 

[smailie]

את מכירה את האתר שמצולם בסרטון?

אתיופיה בהחלט מציעה יותר משטחים מידבריים, ככל הידוע לי. היא אחד היעדים המבוקשים לישראלים שעושים ראפטינג בנהרות גועשים, חלקם בדרגת קושי שמיועדת למנוסים בלבד.

 

[shlala1]

גיסתי נולדה וגדלה שם

הבנתי שזה המפל הכי גדול שם. ונכון שיש הרבה מקומות מדבריים באתיופיה. אבל להגיד אתיופיה היא ארץ שכולה מדבר(כמו שאנשים אמרו לי) זה לא נכון הרי הינה עובדה יש שם מים זורמים. ויש עוד כמה מקומות יפייפיים שאנשים לא ראו עדיין. אני אישית לא הייתי באתיופיה מיימי אבל אבא שלי נולד וגדל באתיופיה, אמא שלי נולדה וגדלה בארתריה-מדינה ליד אתיופיה(אני נולדתי בסודן ועלינו לארץ כשהייתי בת שנה וקצת). מה הקשר שלך לאתיופיה? את/ה מתכנן לעשות ראפטינג שם?

 

[smailie]

לא. לא הייתי שם

נולדתי בארץ ואני ממוצא אשכנזי דווקא. אני אוהב לקרוא הרבה על מקומות שונים ברחבי העולם, אבל טרם הייתי בחו"ל. ההתעניינות היא תיאורטית בלבד כרגע. בעבר התעניינתי באפשרות להצטרף לטיול ראפטינג ושלחו אליי חוברת מידע מחברה ישראלית המתמחה בנושא, אבל שנייה לפני ההרשמה קיבלתי "רגליים קרות". אני לא בנוי עדיין לאקסטרים כנראה. קצת מפחד, למען האמת... כתבת שאולי תעשי טיול שורשים עם ילדייך בעתיד, אז פשוט חשבתי שאת עצמך נולדת באתיופיה. זה די נדיר לפגוש בישראל מישהי שנולדה בסודן. לא? (לא כולל את הפליטים שהגיעו לכאן בשנתיים האחרונות). איזו שפה דיברת בבית? אמהרית, או גם את הלשונות שנהוגות באריתריאה ובסודן? את זוכרת משם משהו? ובאילו נסיבות באתם לישראל? עלייה רגילה או שמא נסיבות שאילצו אותכם לברוח?

 

[shlala1]

ראפטינג זה מפחיד

חחחחחחחח אני משיט קייאקים בנהר הירדן שיקשקתי עד שעליתי, ושם המים שקטים יחסית. טיול שורשים כי המשפחה שלי משם. אני מתכננת בעזרת ה' לטוס לאתיופיה ולטוס לארתריאה לבקר שם משפחה שלי (דודים שלי מצד אימי עדיין שם- בארתריאה). נולדתי בסודן כי אמא שלי הייתה בהריון איתי כשהם ברחו מארתריאה והם נאלצו להשאר בסודן כמה חודשים טובים עד שיתארגנו ליציאה לישראל (זה לקח יותר משנה ובנתיים אני נולדתי שם). עניין השפות קצת מסובך אצלינו. אבא שלי מדבר אמהרית,עברית ושומע טיגרינית(השפה של ארתריאה), אמא שלי דוברת עברית, אמהרית וטיגרינית. ואנחנו הילדים מדברים רק עברית (אחי הגדול מבין קצת טיגרינית). בסודן גם שמענו הרבה ערבית אז בזמנו ידענו גם ערבית. אני לא זוכרת שום דבר כי עלינו לארץ בשנת 1982 ואני ילידת 80 אז אני הייתי פיצית ולא יודעת כלום. עלינו לישראל כי ההורים שלי רצו להגיע לארץ הקודש ישראל ולעיר הקודש בפרט ירושלים. כשאנחנו עלינו זה היה לפני העליה הראשונה(העלייה הראשונה- מבצע משה היה אאל"ט בשנת 1984).

 

[smailie]

אומרים שהיו עליות קטנות עוד לפני מבצע "משה"

שיהודים בודדים עלו לארץ מאתיופיה כבר בשנות ה-70'. שמעתי אפילו גירסה הטוענת שיהודים הגיעו לישראל מאתיופיה כבר בשנות ה-50'. אך אלה כנראה הפרקים הפחות "מפורסמים" בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. אז לפי מה שאת מספרת, את בעצם נחשבת עולה מאתיופיה. לא מסודן. אני יודע שאחד ההבדלים הוא בצבע העור: הסודנים, בד"כ, הרבה יותר כהים מהאתיופים. האם יש בך משהו מהמוצא הסודני מבחינה חיצונית, או שאת נראית אתיופית לכל דבר? בכלל, זה קטע: פעם ישבתי עם שתי ידידות אתיופיות ולפתע שמתי לב שאחת כהה יותר מן השנייה, באופן שאי - אפשר להתעלם ממנו (זה היה מן צבע מוקה בהיר מול שחור כהה לגמרי). אמרו לי שזה גם די תלוי מאיזה איזור במדינה כל אחד הגיע. מממ... אני מקווה שלא יוצאו עכשיו דברים מהקשרם ושאף - אחד לא זיהה נימה גזענית, חלילה, בדבריי: לדעתי, האתיופיות הן בין הנשים הכי יפות בעולם. בכלל, למרות מוצאי (ראי הודעה הקודמת) הטעם שלי נוטה יותר למראה ה"מזרחי" (בלונדינית עם עיניים כחולות יש לי בבית. בשביל מה אני צריך מישהי שנראית כמו אחותי? לא ככה?) ואגב, קרוב משפחה שלי נשוי לאתיופית, כך שאפשר להגיד שיש לי גם צד אתיופי במשפחה. ולגבי נושא הראפטינג: גם אני ניסיתי פעם אחת לעשות שייט ראפטינג בירדן (אם לזה קוראים "ראפטינג", אז מצבנו טוב. מדובר בסה"כ באבובים עלובים), באיזור הקיבוצים דן וחולתה שברמת הגולן והספיק לי. יותר לא חזרתי לשם. לא כל - כך הבנתי מה הכי'ף גדול בין לבחור להיתפס ולהידקר בין שיחי הפטל, לקבל מכה בראש מסלע אחרי שהסתובבת דקות ארוכות במערבולת או לטבוע. בחוברת שסיפרתי לך עליה, רשום שטיולי הראפטינג באתיופיה, מתבצעים בחלק המהווה את היובל הלבן של נהר הנילוס.

 

[shlala1]

נכון היו עליות קטנות לפני כן

אבל המבצע עליה הגדול הראשון הוא מבצע משה.יש לאמא שלי חברה שהיא במקור מארתריאה שהיא חיה פה בארץ משהו כמו 30 + שנה כן אני עולה מאתיופיה-ארתריאה שנולדה בסודן. אין לי שום דבר סודני במראה החיצוני. הם אכן יותר כהים ממני וגם נראה לי שלנו האתיופים והסודנים יש מבנה עצמות (פנים וגוף) אחר שלא כל כך דומה. ובקשר לגוונים השונים בין האתיופים, זה ברור שלא כולם אותו הגוון. יש כהים יותר ויש כהים פחות. קח לדוגמא את המשפחה שלי, יש לי 2 אחים ואחות, שבצבע שלהם הם קופי אבא שלי (כלומר כהים יחסית) ויש אותי ואת אחי שאנחנו כמו אמא שלי (כהים פחות יחסית). הכל יחסית כי אני יכולה לעמוד ליידך (אשכנזי אמרת?) ולהראות אחלה כהה בעולם קרוב משפחה שלך נשוי הרבה שנים לאתיופית? איך הם הכירו? כיום יש יותר ויותר זוגות של אתיופים וצברים/ישראלים שמתחתנים. זה אחלה דבר שבעולם. הייתי באיזה חנות בגדים לפני כמה ימים עם הבנות שלי (הן חצי אשכנזיות) ואיזה מוכרת אחת (אתיופית)הסתכלה על הבנות, הסתכלה עלי, ואמרה לחברה שלה "וואי וואי תארי לך מה יקרה עוד 20 שנה, לא ישאר זכר לאתיופים" ת'אמת שחקתי אותה לא שמעתי, שלמתי ויצאתי.

 

[smailie]

למה? ההערה של המוכרת

הייתה מעליבה, לדעתך? הדור יילך וייעלם בדיוק כמו שאנשים מכל עדה אחרת לא יהיו כאן בסוף. אבל הילדים, שנולדו בארץ, ימשיכו. זהו. כמעט ואין יהודים בארץ, שהם ילידי סודן או אריתריאה. אני, לפחות, לא פגשתי. יש עוד מדינות שכמעט ולא עלו לישראל יהודים מהן. את מכירה מישהו שבא מספרד (לא ממדינות דוברות ספרדית בדרום - אמריקה, אלא מספרד ממש) או מירדן? אם יש כאלה, מספרם מועט. אולי אפילו פחות מ-50. אני זוכר שהחתונה של בן הדוד שלי ואשתו, שהתקיימה סקיבוץ גליל - ים שליד הרצליה,הייתה משולבת באופייה: את החופה ערך רב רגיל (ולא קס). האוכל כלל, בין המנות הראשונות והעיקריות, גם אוכל אתיופי (הרבה חריף יש אצלכם!) וזכיתי לטעום לראשונה את מגוון הלחמים האתיופיים. הזמרת שהופיעה באירוע הייתה אמנית אתיופית ששרה חומרים אותנטיים.

 

[smailie]

סקיבוץ = בקיבוץ

 

[shlala1]

אני לא נעלבתי ממנה בכלל

לא עניתי לה כי נראה שזה הפריע לה, אז לא רציתי להכנס איתה לדיאלוג הזה בכלל. יהודים סודנים, גם אני בספק אם יש דבר כזה. ות'אמת לגבי עולים מאריתריאה אני לא יודעת מה הגיד לך. אני חושבת שאם יש יהודים מאריתריאה זה מספר קטן ששואף לאפס.ושהם או התגיירו פה בארץ או שאמא שלהם יהודיה (ולאו דווקא מאריתריאה) אבל יכול מאוד להיות שאני טועה בעניין.

 

[smailie]

או שיכול להיות שהם לא ילידי אריתריאה וסודן

אלא הגיעו לארצות הללו בנסיבות מסויימות ושהו בהן תקופה ממושכת, אך לא חיו בהן במשך רוב שנות ילדותם. לפני שנה פגשתי בחור צעיר מאוד (בן 22 או בן 23), שעלה מהונגריה. בד"כ, אנחנו מכירים אנשים מבוגרים שהגיעו ארצה מהונגריה לפני שנים רבות, אך צעירים שהגיעו משם משנת 2004 ומעלה, זה דבר נדיר מאוד. הבת של בן דוד שלי ושל אשתו האתיופית נראית אתיופית "לכל דבר" במראה החיצוני שלה. ואיך יצאו הבנות שלך?

 

[shlala1]

הבנות שלי לא נראות אתיופיות

לא פעם שאלו אותי אם אני המטפלת שלהן. עכשיו כשהן גדלות הן מתחילות לתפוס צבע (במיוחד בקיץ)

 

[smailie]

טוב... אולי אלה ששאלו אם את המטפלת

עדיין לא רגילים לזה שלאמא אתיופית לא חייבים להיוולד ילדים כהים בהכרח. בעצם, גם הבת של הקרובים שלי היא לא מאוד אתיופית במראה שלה, אבל מזכירה קצת בגלל צבע השיער וצבע מוקה לא כהה מדי של העור. זאת אומרת, רואים שאשכנזייה היא בכל מקרה לא (כמו האבא), אלא ירשה יותר את הנתונים החיצוניים מהאמא. אגב, שמת לב שזה הפך להיות שירשור כמעט פרטי רק של שנינו? אולי זה הזמן להזמין גם אחרים בפורום שיתרמו את חלקם ל"דיון". אין לאף - אחד מה להגיד על מה שכתבנו כאן?

 

[יהיבית]

אתם אולי מרגישים שזו שיחה פרטית....

אבל זו לא! נהנתי מאוד להשתתף באופן פאסיבי ולקרוא את השרשור. אין לי הרבה מה לומר ולתרום לשיחתכם המעניינת, רק מספר התייחסויות... בשנת 2000 הייתי באתיופיה. טיול תרמילאים. הייתי במפלי הנילוס. בהחלט יפה ומרשים, אבל פחות מרשים ופחות עוצמתי ממפלי הניאגרה בארה"ב. הייתי בעיקר בצפון אתיופיה והנוף שם הזכיר לי שילוב של דרום הארץ (איזורים מדבריים) וצפון הארץ (גליל ורמת הגולן). בגלל הנוף הגיאוגראפי/הטופולוגי הדומה, הרבה פעמים הרגשתי שאני כאילו בישראל. הנוף האנושי, לעומת זאת, עזר לי להבין שאני למעשה במדינה אחרת. ודרך אגב.... גם אני פרנג'ית, כמו smailie.

 

[יהיבית]

ועוד הערה קטנה בנוגע לראפטינג

ב- 1999 עשיתי ראפטינג של 4 ימים בנפאל, בנהר מסוכן מאוד (בשם קלי-קן-דאקי). היה מסוכן מאוד. התהפכנו מספר פעמים, נסחפנו וכמעט נהרגנו. שבוע לאחר מכן באמת נהרגה שם תרמילאית ישראלית שהתהפכה מהסירה וטבעה בנהר. היום, 9 שנים מאוחר יותר, אני חושבת שהיינו אז ממש מטורפים. יחד עם זאת, זו בהחלט חוויה של "פעם בחיים"!

 

[smailie]

האם מאז חזרת לעשות ראפטינג

או שבנפאל זו הייתה הפעם האחרונה? יצא לך להתנסות בעוד ענפים של ספורט אתגרי? (למשל, עשית סנפלינג? צללת?) ואגב, מה זאת אומרת "ראפטינג של 4 ימים"?! השייט בנהר עצמו נמשך ארבעה ימים ברציפוּת, או שעושים אותו בכמה חלקים ובכל יום ממשיכים קצת ממנו? קראתי בחוברת של משלחות הראפטינג, שיש כמה דרגות קושי / סיכון. ראפטינג שהוא בדרגה 5 ומעלה מיועד למקצוענים ולהרפתקנים בדם בלבד. חלק מהמקומות לא כל - כך ידועים לתרמילאים וכמעט שאינם מתויירים כלל ורשום שאפילו המדריכים חסרי ניסיון, כך שגם המטיילים עצמם שותפים לאיזשהו מסע שהוא חלוצי ממש. אני זוכר, שאחד המקומות האלה נמצא באתיופיה. אולי אחפש שוב את השם. הוא בטח יגיד משהו לאנשים שבאו משם.

 

[יהיבית]

זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי ../images/Emo9.gif

באמת שכמעט טבעתי. כבר ראיתי את חיי חולפים לפניי. אני לא ממש חובבת ספורט אתגרי, אבל אוהבת לטייל בעולם וכחלק מהטיול החלטתי להתנסות גם בזה. הראפטינג בנהר מתבצע בחלקים. כל יום שטים קצת ובערב מקימים מחנה אוהלים. כך התקדמו בנהר 4 ימים. באתיופיה לא עשיתי ראפטינג. סתם טיילתי לי להנאתי באיזור מושבם של היהודים: אדיס, גונדר, גוג'ם, לליבלה ועוד.

 

[shlala1]

הלוואי והיה לי אומץ לראפטינג

יש לי פחד לא נורמאלי ממים פתוחים (פעם כמעט וטבעתי עם חבר שלי בחוף ניצנים, זה היה מפחיד. מאז אני לא נכנסת לים מעבר לברכיים) אבל אני מקווה יום אחד לעשות באנג'י וצניחה חופשית,חחחחחחח אבל עד שאני אאזור אומץ אני אסתפק בטיולים שכונתיים עם הבנות שלי.

 

[כנרת יפה שלי]

כמה זוגות "מעורבים" כבר יש בארץ?

יש למישהו מושג?