סרטון עבורכם איך להצליח להכיר בבר

[ויקי שלום]

מוזמנת להתנסות בעניין בהרצאה על הבר בטו באב

ההרצאה היא מדייטים לזוגיות
מתקיימת בבר ברמת גן ב25/7
זה הלינק

 

[ויקי שלום]

סרטון עבורכם איך להצליח להכיר בבר

 

[ruven7]

אנו משועבדים לסלולרי ואפליקציות

שום דבר כנראה לא ישנה את זה.
גם בפאב וסיטואציות חברתיות אנו דבוקים למסכון של כמה אינצ'ים.
שכחנו שאפשר אחרת.

 

[ויקי שלום]

לא תמיד זה כך

בהרצאה הקודמת שלי לפני חודש, זה לא היה כך בכלל.
ההרצאה שגם היא היתה על הבר הסתיימה בשעה מוקדמת ואילו אנשים נשארו לשבת ולפטפט על ההרצאה עד השעה 00:00 כך שלפעמים בקונסטלציה שמאפשרת בשילוב של אנשים מסוימים דברים טובים מתרחשים

 

[ruven7]

אני מדבר על התמונה הכוללת

רואה אנשים בחבורות או יחידים בבתי קפה דבוקים למכשירים.
כל אחד והנייד שלו במצב הכן לידו גם כשיושבים יחד.
אני כבר לא מדבר על מגיפת הסלפי החולנית.
קשרים אנושיים פשוט נעלמים,חלק מזה נובע מכך שהמרכז במוח האחראי על סיפוק חשקים מקבל אותם גם מהנייד ואפליקציות ובכלל עולם האינטרנט והמדיה ולמרבה האבסורד דווקא בעידן שלכאורה יש כל כך הרבה שפע והזדמנויות אנו זקוקים פחות לקשר אמיתי בגלל הסיבה האמורה.

 

[ויקי שלום]

מסכימה עם התמונה הכוללת אך לא עם סופם של הדברים

כתבת "בעידן שלכאורה יש כל כך הרבה שפע והזדמנויות אנו זקוקים פחות לקשר אמיתי " משפט שאינו נכון כלל.
חוקרים שבודקים את העניין לעומק, ומתמקדים דווקא בדור ה K ׁׁׁ-(בני 14-21) מציגים תמונה ממש עגומה. זה לא שבעקבות הסמרפונים אנחנו פחות זקוקים לקשר אלא להיפך בעקבותיהם אנחנו מרגישים בודדים יותר. בני 14-21 שנולדו לעולם הזה מדווחים במחקרים על יותר תחושת בדידות/דיכאון וחרדה מאשר דורZ/Y/X.
ועדיין למרות ועל אף לנו האחריות להתנתק מידי פעם להיות נוכחים לחיים שסביבנו. זו האחריות האישית של כל אחד.

 

[ruven7]

זו לא בדיוק הכוונה

אנסח אחרת.
בתכנית על הנושא הסבירה חוקרת כי הסמרטפונים ממלאים חשקים וצרכים הנובעים מאותו מרכז במוח וכולל חשקים אחרים כמן קשר ואינטימיות.
זה לא ממש שאנו זקוקים פחות לקשר אלא שהצורך בו קטן עקב העומס שמטילה הטכנולוגיה על החושים שלנו והסיפוק המלאכותי שהיא מעניקה.
הבדידות נובעת מירידה ביכולת למצוא קשר כאשר בטינדר מי שלא נראה מייד פשוט נפסל במקום. הקשר הופך לוירטואלי ודרך מסכים ולכן הבדידות גדלה.
הדור הצעיר נולד לתוך העולם הזה.
אני מסכים לגמרי עם הסוף.זו האחריות שלנו אבל יותר מדי אנשים כל כך משועבדים ונכנסים לסטרס אמיתי בלי הטלפון החכם.זה הגיע לרמה שיש מילה לפחד הנובע מסוללה ריקה,אינני זוכר.משהו עם פוביה.זה אמיתי ורק יחמיר.
אני רואה אנשים בגילאי 40-50-60 בטיולי שבת מעלים מאות תמונות לפייסבוק.אישית לא מצלם בכלל בסיטואציות כאלה אלא מאמין שצריך לחוות ולא להעביר את החיים בסלפי וספירת לייקים ולהיות אובסיביים להנציח כל שטות.