סרטים ישראלים בבנגקוק

[Benkok]

סרטים ישראלים בבנגקוק

פסטיבל הסרטים הבינ"ל של בנגקוק מקרין השנה מספר סרטים עם קשר כלשהוא לישראל: Waltz with Bashir Screening: Saturday, November 1 at 15.30 hours & Sunday, November 2 at 18.20 hours Venue: Paragon Cineplex 13 Dancing Alfonso Screening: Thursday, October 30 at 15.00 hours Venue: Paragon Cineplex 11 Lady Kul El-Arab Screening: Thursday, October 30 at 17.50 hours Venue: Paragon Cineplex 11 Tickets available at Paragon Cineplex’s Box Office Tel. 02-511-5555 (advance purchase of tickets is advisable) The Festival’s website: http://www.worldfilmbkk.com Enjoy the movie, Press & Information Embassy of Israel (http://bangkok.mfa.gov.il)

 

[Ludwig]

למען הדיוק...

קודם כל מדובר בפסטיבל "World-Film-Festival-of-Bangkok" ולא בפסטיבל "Bangkok-International-Film-Festival" שהתקיים בחודש שעבר, ובו הוצג הסרט הישראלי היפה "עץ לימון". בפסטיבל הנוכחי, בנוסף לשלושת הסרטים הישראליים הנ"ל, הוצג גם הסרט הישראלי "Out of Focus". כמו-כן מוצג גם הסרט הפלסטיני "Jerusalem: The East Side Story".

 

[Ludwig]

פסטיבל מוצלח...

ולגבי הסרטים הישראליים: Dancing Alfonso - מקסים! סיפור אנושי עם יופי של דמויות. Lady Kul El-Arab - סיפור אנושי מעניין ועריכה טובה. Waltz with Bashir - חזק, מרגש, אומנותי וחשוב! לדעתי זה הסרט טוב ביותר מאלו שהצלחתי לראות, כולל כמה סרטים ממדינות אחרות (וגם זכה לאולם מלא, בניגוד גמור לכל ההקרנות האחרות שהייתי בהן). סרט שחשוב במיוחד להציג בבתי-הספר בארץ...

 

[rambling]

מישהו הולך? אולי נעשה איזה מפגש?

 

[KajaGugu]

נהדר שההסתה מגיעה עד בנגקוק

בשורה התחתונה, "ואלס עם באשיר", סרטו המצוייר, עטור התהילה והפרסים של ארי פולמן, הוא סרט תועמלני אנטי ישראלי, עשוי במקצוענות מרשימה אמנם, אבל גם אידיוטי בחלקו. ראיתי אותו בקולנוע "לב" בדיזנגוף סנטר, בדיוק מעל מעבר החציה שבו נטבחו ונפגעו עשרות ישראלים אחרי הסכם אוסלו בפיגוע הפלסטיני המזוויע ההוא (זוכרים?). אבל התודעה של ארי פולמן פועלת אחרת לגמרי: הפלסטינים יוצאים מכל הסרט שלו טבוחים ונקיים מעוון. הרוצחים הם רק הישראלים שמרססים איזושהי מרצדס לבנונית משפחתית בפתח הסרט), ואנשי הפלנגות שטובחים במחנות סברה ושתילה בחסות ישראלית בהמשכו. בין לבין מנסה ארי פולמן למכור לנו כל מיני תיאוריות פסיכולוגיסטיות ירודות בעליל בעניין זכרון ושחזור זיכרון. אבל לא זה העיקר: העיקר הוא שהסרט הזה נועד בדיוק לכל פורסי הפרסים בעולם (כולל אקדמיית הקולנוע בארץ), שאין דבר אהוב עליהם מהכפשת צה"ל. לכן קודם שלחנו לאוסקר את "בופור" המשמים, ועכשיו אנחנו שולחים את "ואלס עם באשיר" להצדיק את מה שאמר אחמדינג'אד באו"ם על הרוצחים הציוניים. כל זה תועמלני ומקומם, גם אם האנימציה נפלאה (והיא נפלאה).

 

[Ludwig]

הציטוט שהבאת הוא שטויות...

הסרט כלל אינו תעמולה אנטי ישראלית. המסר שלו רחב יותר מהנקודה הישראלית-ערבית. הדמויות הישראליות המרואיינות בסרט אינן שליליות והפלסטינים אינם נושא הסרט ואין דיון במעשיהם כלל. הנושא המרכזי הוא מוראות המלחמה וכהות החושים. ובכלל, ביקורת עצמית איננה חטא, היא דווקא מחזקת את האמינות ומדגישה את האנושיות.

 

[Ludwig]

"קהות חושים" כמובן.